נעלי תינוקות – מתי ומה לרכוש

מרגש מאוד לראות פעוטות עושים את צעדיהם הראשונים. רכישת נעלי תינוקות ראשונות היא צעד חשוב לבניית יציבה נכונה ובטחון אורטופדי עבור הזאטוט שלכם. מתי כדאי לרכוש נעלי תינוקות? כיצד לבחור? על כך ועוד בכתבה הבאה.

מרגש מאוד לראות את הפעוט הקטן מתהלך לו כמו ברווז כשהוא עושה את הצעדים הראשונים בחייו. אז בוודאי עולה המחשבה על הנעליים הראשונות שכל כך ייחלנו להן. כפות הרגליים שלתינוקות הן חשובות ויקרות ערך. הן יצעדו כ- 100 אלף ק"מ במהלך החיים ולכן חשוב לדאוג להן כבר מהיום הראשון ללידה.

נעליים ראשונות- מתי באמת הפעוט שלנו צריך אותן?

לפני שהתינוק שלך מתחיל ללכת, הוא לא צריך נעליים. למעשה, קניית נעליים טרם הזמן הנדרש עלולה לעכב את ההתפתחות המוטורית של תינוקך. לפני ביצוע הצעד הראשון, כאשר הם בעיקר בסביבה בטוחה, אפשר לגרוב גרביים או נעלי תינוקות בעלי סוליית בד על מנת לשמור על חומם גופם. כמובן, גם לפי דרך הטבע, ניתן להשאיר אותם יחפים.

בסביבות גיל 10-11 חודשים תינוקכם יוכל יעמוד כאשר אצבעות רגליו מפוסקות. לרוב, בשלב זה הוא לא ירים את כף הרגל מעל פני השטח על מנת לשמור על יציבות. לכן הורים יקרים, אל תמהרו לקנות את הנעליים הראשונות מוקדם מידי.בניגוד ל"נעלי תינוקות", שהם יותר כמו נעלי בית, נעליים ראשונות לילדים הן יותר תומכות, בעלות סוליה קשיחה (בדרך כלל גומי) והן גם אוחזות טוב יותר את כף הרגל. הנעליים יגנו על כפות רגליו של תינוקך באזורים מחוץ לבית ובכל מקום בו תתכן סכנה לכפות רגליו.

במרחב הביתי ומחוץ לבית (באזור בעל פני שטח בטוחים כגון חול), זה עדיין רעיון טוב לאפשר להולך הרגל החדש לגרוב גרביים, נעלי בד רכות והטוב ביותר הוא שיילך יחף (במידה שפני השטח נעימים מספיק על מנת שיהיו לו נוח). ההתהלכות הזו תורמת להם מאוד ובעצם מאפשרת להם לבנות את חוזק שרירי הרגליים שלהם ולפתח את הקואורדינציה של רגליהם וכפות רגליהם.

נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש
עושים את הצעד הראשון

קיים שוני גדול מאוד בין כף רגלו של תינוק שרק נולד לבין כף רגלו של אדם מבוגר. כפות הרגליים מתפתחות כך שהסחוס בהן מקשיח ועובר תהליך שבסופו יהפוך ל-26 העצמות כפי שקיים בכף רגלו של אדם בוגר. תהליך זה מתמשך עד סביבות גיל 18 שנים. בעיות רבות בכפות הרגליים אצל מבוגרים התחילו בגלל שבילדותם לא נעלו את הנעליים הנכונות שמתאימות להם.

טיפ טופ ועוד מספר טיפים…

  • רצוי ללכת לחנות שמתמחה בנעלי ילדים. כך אפשר להבטיח שיהיה להם את הניסיון והידע הנדרש כדי לעזור בבחירת הנעל. המידות של נעליים הראשונות נעות בדרך כלל בין 18 ל-23.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש "הנעל הראשונה" אמורה להיות בעלת סוליה גמישה ולא קשיחה. בנוסף, היא צריכה להיות ניתנת לאחיזה, מחוספסת מספיק ולא מחליקה. חשוב לשאול האם הסוליה מונעת החלקה.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש הנעל אמורה להיות בעלת משקל קל, סגורה מאחור ונותנת תמיכה בקרסול ובעקב כף הרגל. רצוי לבדוק שהיא גם מרופדת ונעימה מבפנים.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש על מנת לבדוק האם הנעליים תואמות במידה לאורך כף הרגל של ילדכם, רצוי לבצע את הבדיקה הזו שהילד עומד. אמור להיות לכם מספיק מקום כדי להכניס את הזרת שלכם בין העקב של רגלו לנעל עצמה. אם יש מקום עודף סימן שהנעל במידה גדולה מידי. בנוסף, לחיצה עם הבוהן שלנו על הקצה הקדמי של הנעל אמורה להפריד בינה לבין קצות האצבעות של ילדנו.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכושאל תצפו שכפות הרגליים הקטנות ישתחלו במהרה לתוך הנעליים. לאחר שמדדו את הנעליים, תנו להם מעט להסתובב בחנות ואז תבדקו האם המידה מתאימה להם.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוששימו לב כי השרוכים ארוכים מספיק על מנת לקשור קשר כפול. במידה והשרוכים קצרים, רצוי לרכוש בחנות זוג שרוכים ארוכים חלופי.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכושיש הורים שמעדיפים נעליים בעלות סגר סקוטש. חשוב לזכור כי ברגע שהילד מבין כיצד ניתן לפתוח את אותו הסגר, הוא יעשה את בתדירות גבוהה יותר מאשר היה עושה עם שרוכים למשל. ככה שלמרות שלהורים סקוטש הוא פיתרון פשוט מהיר, כך הוא גם לילדים.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכושיש ילדים שהמשקל של הנעל והגבלת התנועה מפריעים להם ולוקח להם זמן ארוך יותר להתרגל לנעליים. בשונה מכך, יש ילדים שהליכתם משתפרת עם התמיכה שהנעליים מספקות. חשוב להיות קשובים למה שהילד שלכם מרגיש ולאופן הליכתו.
נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש
רצוי לרכוש בחנויות לנעלי ילדים

יום אחד זה הקטן גדול יהיה

חשוב לזכור במהלך תהליך קניית הנעליים כי כפות רגליהם של הקטנטנים עדיין בשלבי התפתחות והן שונות מכפות רגליו של אדם בוגר. בכל זאת, רצוי לשים לב ולהתייחס לתנועות כף הרגל של ילדכם. לדוגמא, כף רגל שנראית שטוחה ולא בעלת קשת יכולה להיות עם חשד לפלטפוס (כפות רגליים שטוחות). בדרך כלל קשה לזהות רגליים שטוחות אצל ילדים במיוחד כשהם בגילאים צעירים מאוד. השומן סביב אותו האזור מסתיר את צורת הרגל האמיתית של תינוקות. ככה קשה לזהות גם את סוג הקשת האמיתית של כף הרגל. ככל שיחלפו החודשים והפעוט מתחיל ללכת, מצב כפות הרגליים הופך להיות יותר ברור.

"עובר במשפחה"

כל ילד וקצב הגדילה וההתפתחות שלו. תינוקות מכפילים את גודל כף רגלם בשנה הראשונה לחייהם. רצוי לבדוק כל כמה שבועות האם הנעליים במידה שקנינו עדיין מתאימות לילדנו. רוב הסיכויים שכל שלושה חודשים יהיה צורך בקניית זוג חדש. יש נעליים ש"עוברות במשפחה" וזה תלוי בשוני בין כפות הרגליים של הילדים ובמצב הנעל. נעל בלויה, שהריפוד הפנימי שחוק או נעל שהסוליות שלה נשחקו לפי צורת ההליכה של הרגל – לא מתאימה להעברה בין הילדים.

אשמח להרחיב או לענות לשאלותיכם: מיכל  בר- נס.

הכתבה פורסמה במקור באתר:

http://www.beok.co.il/Category/Article/11931/

מה הקשר בין תנועה מוטורית תקינה וחגורת האגן?

חגורת האגן היא אזור האגן והשרירים העוטפים אותה, והם מהווים את הליבה של השליטה המוטורית. בואו לקרוא כיצד הדברים יכולים להשפיע על פעולות בסיסיות שהתינוק שלכם מבצע בכל יום

ל"טוסיק" של ילדכם יש חשיבות יותר גדולה ממה שחשבתם. למעשה, חגורת האגן והשליטה המוטורית בה היא הבסיס לכל תנועה. נסו לחשוב איך הייתם זזים ונעים אם החלק של האגן היה מקובע. הכתבה הבאה נכתבה בכדי להבהיר עד כמה חשוב לחזק את שרירי האגן ומה קורה כאשר החלק הזה אצל ילדיכם לא מספיק מחוזק.

 מה הקשר בין תנועה מוטורית תקינה וחגורת האגן?
מהי חגורת האגן?
חגורת האגן היא אזור האגן והשרירים העוטפים אותה. הם מהווים את הליבה של השליטה המוטורית. היציבות של האגן משפיעה על התפקוד של כל מה שמעליו ומתחתיו.
שרירי חגורת האגן כוללים את שרירי הבטן התחתונים מלפנים, שרירי האגן מאחור, ושרירי קרקעית האגן ששומרים את האיברים הפנימיים במקומם.
שרירי חגורת האגן למעשה מחזיקים את כל חלקי הגוף שמעליו – עמוד השדרה, חגורת הכתפיים (ממנו יוצאות הידיים) והראש.
בסיס הפירמידה
יציבות אזור האגן נמצאת בבסיס הפירמידה, מאפשרת תנועה בודדת (ללא השתתפות של חלקים אחרים בגוף) של יד, כתף, ראש וכו'. אם האגן לא יציב – הבסיס רעוע ויתכן שבעת שילדכם ינסה לבצע תנועה (אפילו הקלה ביותר) היא תהיה "לולבית", כלומר – התנועות מעל האגן יהיו לא יציבות ולא מדויקות.
כשהאגן לא מוחזק טוב על ידי השרירים שלו אז להמשך עמוד השדרה אין בסיס נכון להתייצב מעליו. דבר זה גורר שלל ליקיים מוטוריים – המיקום שלו לא יהיה נכון, החוליות לא יהיו מונחות בדיוק אחת מעל השנייה ואז הראש לא יהיה באמצע הגוף, המבט לא יהיה בדיוק קדימה – כלומר תיווצר בעיה של מיקוד ואז שאר ביצועיהתנועות יהיה בהתאם.
בואו ניקח לדוגמה פעולות שכל ילד מבצע בשלב כזה או אחר – השחלה של טבעות למוט, כתיבה וציור, גזירה, יצירה ועוד – מה קורה בכל אחת מהפעולות הללו? תחזיקו חזק אתם נכנסים עכשיו למעבה הגוף:
בביצוע פעולות אלו, השכמות (שהן הבסיס של חגורת הכתפיים) מונחות על החלק האחורי של בית החזה. אם החוליות לא ממוקמות טוב והבסיס לא יציב – השכמות לא יהיו מונחות נכון. דבר זה יוביל לכך שחגורת הכתפיים לא תהיה יציבה ומנח הזרועות, האמות, שורש כף היד ואצבעות – משתבש. אז כעת אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה נפגמת הפעולה שלנו נראית כל כך טריוויאלית.
דוגמה נוספת שמתייחסת לחלק שמתחת האגן, והיא קשורה לפעולות שכל ילד מצופה לבצע בשלב כזה או אחר – הליכה, ריצה, קפיצה וכו'.
מפרקי הירכיים יוצאים מהאגן, כשהאגן לא מוחזק מספיק טוב על ידי השרירים אז החיבור בין האגן לירכיים לא מספיק יציב ומדויק ויתכן גם לא סימטרי. דבר זה משפיע על מפרק הברך שמשפיע על מנח השוק, מפרק הקרסול ומנח כפות הרגליים.
כיצד מטפלים בבעיה?

עכשיו אתם מבינים כמה חשוב להתייחס למנח ותפקוד השרירים של חגורת האגן כי ברגע שקיימת חולשה בשרירים הדבר משפיע מיד על תפקודם של שאר חלקי הגוף.

במסגרת טיפול אנשי המקצוע מחזקים את שרירי הבטן הקדמיים, שרירי הגב העמוקים ושרירי ה"טוסיק" והירכיים העליונים. העבודה נעשית במנחים השונים: שכיבה, ישיבה, עמידת שש, עמידה וכו' – בהתאם לרמת התפקוד של התינוק או הילד. התרגול הוא אקטיבי – תוך כדי תנועה, בדרגות קושי שונות, כשהמטרה היא לשפר את "איכות" התנועה (תנועה מדויקת שיש לילד שליטה עליה).

בטיפול לא עובדים על תרגילים ספציפיים, אלה על תנועות תפקודיות שהילד מבצע בחיי היום יום. לדוגמה – כשתינוק עומד בעמידת שש כששורש כף היד בקו אנכי לכתפיים והברכיים אנכיות לפרקי הירכיים הוא מאמץ את שרירי בטן, שרירי גב עמוקים ושרירי ה"טוסיק". כאשר הוא  מושיט יד למשחק מתנוחה זו, הוא מתגבר את עבודת השרירים סביב אזור האגן כדי למנוע נפילה. התזוזה שלו – דורשת ממנו שליטה בשרירים. במסגרת טיפול מתקנים ומחזקים את התנועות הנכונות.

זה תמיד "מפתיע" איך ברגע שמחזקים שרירים אלו יש שיפור באיכות התפקוד של שאר חלקי הגוף ולמעשה שיפור ניכר באיכות הבצוע המוטורי. כל זה קורה ברגע שתשימו דגש על תפקוד שרירי חגורת האגן.

אשמח להרחיב או לענות לשאלותיכם- מיכל- בר – נס.

הכתבה פורסמה במקור באתר:http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=1423

המדריך להורה המודאג – מתי צריך לשקול אבחון מוטורי לילד

מתי צריך לשקול טיפול פיזיותרפיסטי לילדים? איך מזהים בעיה? במה הטיפול יכול לעזור?

ניתן לכנות "פיזיותרפיסטית ילדים" כמומחית לתנועה, ובמיוחד להתפתחות התנועה של תינוקות וילדים. מטרתה היא לעזור לילדים להשיג התפתחות פיזית ונפשית אופטימאלית לפי יכולתם. חשוב לזכור שילדים הם לא "מבוגרים קטנים". בטיפול פיזיותרפיסטי אנו נוהגים לעודד את הילד להשיג את המיטב שלו ולממש את יכולותיו באמצעות משחק והנאה. ולכן הגישה של פיזיותרפיה התפתחותית היא אחרת.

כהורים, אתם וודאי מודעים לכך שתינוקות וילדים אוהבים להתנועע במרחב. לא בכדי,  באמצעות התנועה, הילדים לומדים על עצמם ועל סביבתם. לצערנו, ישנם תנאים רבים אשר יכולים להשפיע על מבנה גוף של הילד ועל היכולת שלו לנוע. תנאים אלו יכולים להיות מולדים (מומים מולדים) או נרכשים, הם יכולים להיות קשים או קלים והם יכולים להיות לטווח ארוך או קצר. בכל מקרה הם עשויים להפחית את יכולתו של הילד לנוע בחופשיות בצורה טובה. דבר זה עשוי להשפיע על התפתחות פיזית, מבנית ו / או פונקציונלית, שעשויה גם לפגוע בלמידה של הילד, ולהוביל לחוסר ביטחון עצמי.

מה כולל טיפול פיזיותרפיסטי?

הטיפול עשוי להיות באמצעות עיסוי ומתיחות, טיפול נוירו התפתחותית, תרגילים ספציפיים לשיפור יציבה ועוד. בביצוע מקפידים תמיד להתייחס לילד בעדינות וללא שום כאב, טיפול פיזיותרפיסטי צריך להיות כיף לילד ולהוריו. מעורבות נלהבת של ההורים והמשך עבודה בבית- חיוניים להשגת תוצאות אופטימאליות לטווח ארוך.

מדריך להורה המודאג – מתי ילד זקוק לטיפול או בדיקה של פיזיותרפיסט?

ילדים פחות מ 12 חודשים

כמה פרמטרים שעשויים להצריך בדיקה אצל פיזיותרפיסט:

  • כאשר הביצועים של התינוק בבדיקות ההתפתחות לא כל כך טובים.
  • כאשר התינוק חווה קושי בהאכלה ובבליעה.
  • כשהתינוק אינו מגיב היטב כאשר מדברים איתו, או כשרעשים חזקים מפריעים לו.
  • כשהתינוק עלול להיות עצבני מאוד, חסר מנוחה או בעל דפוס שינה לא סדירה.
  • כאשר קשה לתינוק לשלוט בתנועת ראש עיניים.
  • כשמבחינים ברשלנות בתנועת גפיים.
  • כשניתן להבחין בקשיחות ברגליים – ניתן  להבחין בדרך כלל במהלך החלפת החיתול.
  • כשהתינוק משתמש ביד אחת יותר מהשנייה, או כשהוא תמיד מעדיף להסתכל הצידה.
  • תינוק בן 5 חודשים שלא עושה ניסיון לשבת.
  • התינוק ששוכב על הבטן, ואינו מנסה לדחוף את הזרועות כמו שאר הילדים בגיל זה.
  • הרבה פעמים תינוקות פגים שנולדו בטרם עת או שחוו סיבוכים בלידה יפתחו בעיות בהתפתחות. ואז גם תתקבל המלצה מהרופא לאבחון וטיפול פיזיותרפיסטי.

ילדים בני 12 חודשים והלאה

  • ילד שחגג יומולדת שנה ועדיין לא זוחל, לא מונע לעמוד או ללכת.
  • כשלילד מופיע "עיכוב" כלשהו ביותר משני אזורים.
  • כשילד מגושם הרבה יותר מילדים אחרים.
  • כשילד הולך כבר שנתיים, אבל נוטה ליפול ולא יכול לרוץ מהר ככל האחרים.
  • ילד בן ארבע שנים ולעיתים קרובות נופל כאשר מתרוצצים לידו, תנועות ידיו עשויות להופיע ללא תיאום.

חשוב לזכור כי אלו דוגמאות בלבד אם התינוק או הילד לא תואם לתיאורים הללו, זה לא אומר בהכרח שהוא לא יכול להזדקק לטיפול פיזיותרפיסטי. לעתים קרובות הערכה, ייעוץ או אבחון של פיזיותרפיסטית, יכול לעזור לכם להשתחרר מהחששות ולוודא שהכול בסדר.

אם נראה שיש בעיה, מה ניתן לעשות?

טיפול פיזיותרפיסטי יכול לעזור לילדים עם כל הבעיות שהוזכרו לעיל, והטיפול מכוון כל הזמן להביא את הילדים למימוש הפוטנציאל שלהם.  לעיתים, אפילו מיחושים קלים יכולים להפוך להרגל, שקשה בסופו של דבר לשנותו. זה אף פעם לא מוקדם מדי להתייעץ. בדרך כלל, ככל שהטיפול מתחיל מוקדם, כך ניתן לראות תוצאות טובות יותר!

פיזיותרפיה התפתחותית לילדים – מהי?

ילדים הם לא רק מבוגרים מיניאטוריים. במהלך ההתפתחות מתינוקות לבני נוער, ילדים כל הזמן גדלים ומתפתחים, פיזית ונפשית. כאשר, כל שלב בהתפתחות חיוני לשלב הבא. ככל שהשלבים המוקדמים איכותיים יותר כך זה יתבטא בהמשך. לעיתים, ישנם הפרעות בהתפתחות או ליקויים שמאלצים התערבות של פיזיותרפיסט התפתחותי.

בגדול, ניתן לחלק את ההפרעות לכמה קטגוריות מרכזיות:

  • ריאות ומערכת כללית
  • מוח ומע' העצבים
  • פיתוח הפרעות בהתפתחות
  • ליקויים או פגיעות בעצמות, המפרקים והשרירים

תחום הפיזיותרפיה ההתפתחותית שונה מפיזיותרפיה למבוגרים, מהסיבה שליקויים  או פגיעות טראומטיות על ילד מנוהלים באופן שונה מפציעות דומות שניתן לראות אצל מבוגרים. לעיתים קרובות, תקופות ההחלמה והכוחות המכאניים אצל ילד  ישתנו בכל שלב בהתפתחותו.

כמו כן, ישנן בעיות התפתחותיות כגון שיתוק מוחין, ניוון שרירים, עקמת סיסטיק פיברוזיס ושם יש הכרח לטיפול פיזיותרפי סטי אינטנסיבי, לעיתים גם בשלבים שונים של חיי הילד.

הבדל המשמעותי בין טיפול פיזיותרפי התפתחותי לטיפול פיזיותרפיה אצל בוגרים זה שאצל תינוקות וילדים הטיפול נעשה תוך כדי ההתפתחות ומלמדים את התינוק/ילד להתמודד עם הפעילות הנלמדת בזמן שאצל בוגרים הידע היה קיים כלומר המוח מכיר את הפעילות וצריך ללמד מחדש או דרכים עוקפות אבל בכל מקרה הידע המוקדם היה .

לדוגמא: הליכה – תינוק עם עיכוב בהליכה: בפיזיותרפיה מלמדים את הגוף שלו את כל המרכיבים שדרושים להליכה שמאיזה שהיא סיבה הילד לא הצליח לרכוש בעצמו ואדם בוגר הלך ומסיבה כלשהיא לא מצליח ללכת בפיזיותרפיה מנסים להחזיר לו את היכולת.

מכאן ניתן להסיק שהטיפול של ילד תוך כדי התפתחות דורש מיומנות שונה וייחודית.

 חשוב  מאד להבהיר שפיזיותרפיסטית התפתחותית לומדת ארבע שנים באוניברסיטה לקבלת תואר בפיזיותרפיה שמאפשר להוציא רישיון עבודה של משרד הבריאות שרק איתו אפשר לעבוד כפיזיותרפיסט. בהמשך יש צורך בשנים רבות של ניסיון תוך השתתפות בקורסים שבהם לומדים את יסודות הטיפול בילדים ובהמשך קורסים מתקדמים וקורסי טיפול בתינוקות.כמובן שכל הזמן יש צורך להתעדכן מאחר וזה תחום מאד דינמי.

שני צדדים למטבע – סימטריה אצל תינוקות

תינוק נולד סימטרי, שווה ביכולות של שני הצדדים בגופו. הדומיננטיות של צד אחד בגוף (לדוג'  יד ימין חזקה יותר) מתפתחת רק בשלב מאוחר יותר מתחילה להסתמן רק בסביבות גיל שנתיים, נקבעת באופן מוחלט בסביבות גיל שלש שנים.

מאד חשוב שבתקופה הארוכה והחשובה שלפניה היקבעות הדומיננטיות של צד אחד בגוף – ההתפתחות תהיה סימטרית.

 מהי סימטריה?

 הכוונה בסימטרית היא שהתינוק ידע לתפקד באמצע. כלומר, יוכל לפעול ולתפקד באותה עוצמה, קלות ותדירות גם בצד ימין וגם בצד שמאל!

דמיינו את הילד יושב ומשחק. לפניו קופסא ריקה והחלקים שאותם צריך להכניס לקופסה, מונחים משני צידיו (ימין ושמאל) ומפוזרים בחצי קשת. במצב נורמאלי אנחנו מצפים מהילד לקחת באותו קלות את כל החלקים ולהכניס לתוך הקופסא שלפניו.

האמצע הוא מצב שבו שני צידי הגוף יכולים לפעול עם אותם שרירים, באותה עוצמה ועדיין יכולים לשמור על היציבות של התנוחה תוך כדי פעילות – דבר בהחלט לא פשוט!

 כשהילד שלכם יושב ומכניס דברים לקופסה, הוא בעצם מבצע פעולה מוטורית מורכבת ומתוזמנת בין לקיחת אחד החפצים שנמצא לצידו, תוך שמירה על יציבות הישיבה שלו, וסיבוב את החלק העליון של הגוף ,בפיתול הנכון והמידתי, כדי שהוא יוכל להושיט את היד לחפץ ולחזור לאמצע ולהכניס לקופסא – כל זה כשהוא חושב על המשחק ולא על התנועה עצמה!

 לא לתפוס צד

 חשוב מאוד  שבשלב זה לא תהיה העדפה של צד מסוים, עד שיגיע השלב שבו תיקבע הדומיננטיות המוחית (בסביבות גיל 3) כדי שהפעילות המוטורית לא תפריע לביטוי של הצד הדומיננטי הנבחר. כלומר, אם במוח נקבע שהדומיננטיות הקלינית היא ימין אבל הצד השמאלי הוא חזק יותר – זה מצב בעייתי שלא אמור לקרות, ויתכן שהביטוי של זה בתפקוד המוטורי יהיה הפוך או לא ברור, דבר שיכול לגרום לקשיים בתפקוד המוטורי שיש לו כמובן השלכות על שאר ההתפתחות.

את המשך הכתבה אתם מוזמנים לקרוא בטיפת חלב ברשת, שם אני גם עונה לשאלות אמהות.  בכל מקרה, לכל שאלה או תהייה אתם תמיד מוזמנים להתקשר או לשלוח לי במייל!

להשלים פערים – התפתחות פגים

פגים הם תינוקות שנולדו טרם זמנם. כלומר, תינוקות שנולדו לפני שהסתיימו 40 שבועות של הריון. בדרך כלל הכוונה לתינוקות שנולדו לפני שבוע 38. בדרך כלל, ככל שגיל ההיריון צעיר יותר אז גם משקל התינוקות קטן יותר.

בכל שבוע בהריון יש לעובר "המשימה", כלומר הוא עובר שלב בהתפתחות העוברית שלו. תינוק שנולד לפני הזמן, לא הספיק להשלים את כל השלבים.

איך בוחנים התפתחות של פג? איך עוקבים אחריה? ואיך כדאי לשפר את ההתפתחות?

"תיקון" של הגיל

בהתפתחות של פג אנחנו עושים "תיקון" של הגיל. כלומר, תינוק שנולד בשבוע 36 של ההיריון והוא בן שתים עשרה שבועות, מבחינת ההתפתחות אנחנו נתייחס אליו כבן שמונה שבועות. כלומר, מורידים לו את הזמן שהחסיר ברחם להשלמת ההיריון. בהתאם לזה, נתאם את הציפיות ההתפתחותיות שלנו מהתינוק, בכל התחומים ההתפתחותיים.

"התיקון" הזה נעשה כדי לאפשר לתינוק להשלים את הזמן החסר בהתפתחות לאחר לידתו.

הצפי להשלמת הפערים ההתפתחותיים של התינוק הוא עד גיל שנתיים בערך, לתינוק שנולד פג צעיר מאוד, נותנים לפעמים יותר.

נק' פתיחה בעייתית

תינוק שנולד בזמן נורמאלי, לאחר 40 שבועות, הוא "מעוגל". כלומר, כשהוא שוכב על הבטן והלחי שלו מונחת על המשטח – הגב מעוגל, האגן באוויר והרגליים כפופות מתחת לבטן. התנוחה ברחם עוזרת לו להגיע למצב זה, עד שנהיה לו כבר צפוף.

תנוחה זו יוצרת אורך בשרירים של עמוד השדרה והאגן. כשהשריר מוארך, הוא מתכווץ ביתר קלות ואז התינוק מתחיל את ההתפתחות המוטורית שלו ממצב אופטימלי.

פג שכידוע לא הספיק להשלים 40 שבועות של הריון, נולד לא "מעוגל" ולעיתים ממש פרוס על המשטח. מצב זה מקשה על התנועה שלו וההתחלה של ההתפתחות המוטורית קשה לו יותר. בנוסף "לתיקון" שאנו עושים בגיל התינוק, צריך לקחת בחשבון שהמצב ההתחלתי שונה – החל מהתנוחה הראשונית שלו. התפתחות היא כמו פירמידה, כל שלב בונה את השני, בתינוק פג נק' הפתיחה היא קשה יותר ולכן כל תחילת ההתפתחות נגזרת ממנה. ההמשך מעט שונה.

מה בכל זאת שונה?

מנקודת הסתכלות של התפתחות מוטורית, ניתן לראות סממנים שכיחים בקרב פגים:

• לעיתים, הם נעים בקווים ישרים, התזוזה היא לדברים שלפניהם. חסרה הגמישות הנדרשת לרכון קדימה כדי לקחת דברים מהצדדים תוך תנועת פיתול של עמוד השדרה.

• קושי בביצוע תנועה מבודדת של חלק מחוליות עמוד השדרה.

• הרבה פעמים ניתן להבחין בקושי להרכין את הראש כלפי למטה, כשהכתפיים והשכמות נשארים מיוצבים כלפי מטה. אלה דברים שמקשים על פעילויות מדויקות כמו גריבת גרביים, קשירת שרוכי נעליים, הסתכלות על חפץ שנמצא בקצה השולחן ועוד.

כל הקשיים הללו תמיד ניתנים לשיפור הדרגתי.

כידוע, ההתפתחות של ילדים שנולדו פגים היא קצת יותר איטית ולעיתים פחות "איכותית". אך בשל כל הנסיבות, חשוב מאד להקפיד על מעקב ואם יש צורך לפנות להדרכה מוטורית ולעיתים גם התערבות ועזרה .

בכל בתי החולים נותנים יחס מיוחד לפגים ועורכים מעקבים לאורך שנות חייהם הראשונות בכל התחומים. חשוב מאד להתמיד במעקבים כי לפעמים הקשיים מתגלים בשלב יותר מאוחר. וכידוע, כשמגלים קושי מסוים בדרך כלל ניתן לשפר ולאפשר התפתחות טובה יותר בעתיד.

הכתבה התפרסמה באתר אסימון.

הליכה על חבל דק – יציבות אצל ילדים

ללכת רק על הקווים זה לא משחק ילדים. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אך יציבות זה הבסיס לתנועה.

איך בכלל אנחנו מצליחים להושיט יד ולקחת משהו מהמדף? להתכופף? ללכת? לרקוד? כל התפקוד המוטורי שלנו מתקיים הודות ליכולת  לייצב את גופנו. כשהגוף מיוצב רק אז החלק בגוף שצריך לבצע את התנועה, יכול באמת לתפקד.

לדוגמא איך נצליח להוריד משהו מהמדף? אנחנו חייבים לעמוד בצורה יציבה עם הרגליים על הקרקע, אגן מיוצב, הגו (בטן וגב), חגורת הכתפיים והראש  צריכים להיות ממוקמים במקום הנכון ומוחזקים. במידה וכל אלה באמת קורים בצורה נכונה, רק אז נוכל להושיט את היד ולקחת את החפץ. לא כל כך פשוט כמו שחשבתם!

 תוך כדי תנועה

יציבות ושליטה מוטורית משרתות שתי מטרות עיקריות:

1. התמודדות עם שווי משקל – כלומר עבודה מתואמת של כל השרירים בעוצמה הרלוונטית לתנועה שאנחנו רוצים לבצע כדי לשמור על יציבות. זה אומר שמצד אחד, כשאנחנו רוצים לעמוד כל השרירים שמעורבים בשמירה על יציבות צריכים לעבוד בתזמון ועוצמה נכונה. אך מצד שני, הם צריכים לאפשר את העמידה היציבה מבלי לקבע את הגוף, כדי לאפשר תנועות אחרות כמו הושטת יד.

2. גישור בין התחושה לפעולה אקטיבית – אנחנו מסוגלים לבצע פעולות כמו הושטת יד מבלי להסתכל בגוף שלנו, זאת אודות למוח שלנו שמעביר מידע על מיקום האיברים. המסרים שמגיעים ממנו מאפשרים לגוף לדעת איזה שרירים צריכים לפעול כדי לשמור על יציבות.

בקיצור, אם לא הבנתם עד עכשיו שיציבות היא פעולה מורכבת ואקטיבית שדורשת יכולת תמרון בין יציבות מוחלטת לתנועה. מה שחשוב זו המידה והתיאום ביניהם.

הכתבה פורסמה בפורטל BWoman. להמשך קריאת הכתבה לחצו כאן.

"אמא, תקני לי" – המדריך לקניית צעצועים

כל הורה חווה את המעמד של חנות צעצועים בעלת מבחר אינסופי של משחקים צבעוניים שמבטיחים את הטוב יותר לילד שלך. אז איך בכל זאת בוחרים צעצועים?

  •  כל צעצוע יכול להתאים לטווח רחב של גילאים  כשהורים קונים צעצוע לילדם הם משתדלים להתאים את הצעצוע לגיל ויכולת הילד באותו זמן. רבים מעבירים הלאה את הצעצועים לאחרים, אך חשוב לדעת שניתן ואולי אפילו כדאי להמשיך לאפשר לילד לשחק עם המשחק גם בהמשך, כי מאותו צעצוע ניתן ללמוד דברים שונים בגילאים שונים. לדוגמא: כלי אוכל לבובות (שכמובן מתאים לבנים ובנות)עשוי לשמש כמשחק דמיוני של אכילה והאכלה בגיל מסוים. בהמשך הוא יכול לשרת את הלמידה של יכולת מיון לפי כוסות וצלחות. בשלב מאוחר יותר זה עשוי להתאים לסידור ושיבוץ כוס לצלחת, לפי צבעים, גדלים וכו', אין לזה סוף!
  • כל צעצוע יכול לשמש למספר מטרות ודגשים כהמשך לסעיף הקודם במשחק פשוט כמו השחלה של צורות ניתן ללמוד צבעים, גדלים, למעלה למטה, הכנסת חפצים בפנים בחוץ. משחק אחד תורם לפיתוח מגוון מיומנויות.
  • תנו לדמיון להוביל אותו – חשוב לגוון את השימוש בצעצוע מעבר למובן מאליו – אנחנו ההורים הרבה פעמים מקובעים בחשיבה שלנו לפי דברים שלמדנו או התנהלות החיים שלנו. כמעט תמיד שנותנים לילד משחק או מספר חפצים שלכאורה אין ביניהם קשר ומניחים לפני הילד ולא מתערבים או מנחים אותו איך לשחק בהם, ורק מסתכלים מהצד אנו מגלים שהשמיים הם הגבול. הילדים מוצאים לעצמם עולם ומלואו שאנחנו בחיים לא היינו חושבים עליו. זה דבר שאי אפשר להמעיט בחשיבותו להתפתחות ילדכם. אז אפשרו להם.
בהצלחה!

צעד אחרי צעד

כל התשובות על התפתחות מוטורית תקינה של ילדים

כל הורה תמיד מודאג מהתפתחות ילדיו. כל הורה רוצה שהילד שלו יגיע לכל היעדים כמו כולם. לעיתים, המעקב אחרי טבלאות ההתפתחות עשוי להיות מתסכל ומפחיד. האם הילד שלי מפגר אחרי האחרים? האם הוא נמצא בטווח הנורמלי? האם הוא מאחר להתהפך או לזחול? הורים מוצאים את עצמם מתמודדים יום יום בשאלות המטרידות הללו. אז בואו נעשה סדר ונראה מהי באמת התפתחות מוטורית תקינה של ילדים.

מגדל קוביות

איך מודדים התפתחות? קודם כל ע"י התבוננות. כדי להבין את מורכבות ההתפתחות על גווניה נזקקו למעקב והסתכלות ארוכת טווח בתינוקות שהתפתחותן תקינה וכך כמובן לומדים את הטווח הרחב והמגוון של ההתפתחות התקינה של התינוק. כך ניתן לאתר את אלה שהתפתחותם שונה.

התפתחות התינוק היא כמו פירמידה. כל שלב נבנה על גבי השלב שלפניו, לכן חשוב הבסיס והשלבים הראשונים, כשהבסיס רעוע נפגמים גם שלבי ההתפתחות הבאים.

כשמסתכלים על תינוק מתפתח אנחנו רואים את ציוני הדרך שלו: מתהפך, זוחל, מתיישב, נעמד והולך. בעזרת ציוני דרך אלו התינוק מתקדם בשלבי החיים מתנועע ופועל.

אז מהם שלבי ההתפתחות?

שלבי ההתפתחות שפירטתי כאן הם הממוצעים בהתפתחות של תינוקות וילדים. טווח הנורמה הוא יותר רחב ממה שנקוב כאן. מה חשוב להדגיש (לכל האמהות שכבר מתחילות לחשב מתי הילד שלהם ביצע את כל השלבים הללו) הוא שהגעה לאחד השלבים מוקדם או מאוחר יותר מהטווחים הללו אינה ערובה להצלחת הילד בעתיד. לכן, לא צריך לחשוש ולהסיק מסקנות מטרידות גם אם הילד לא נמצא בטווח הזה

חודש שלב התפתחות
3 חודשים שליטת ראש מלאה, שכיבה על אמות
4 חודשים הושטת יד למשחק על אמות, שכיבה צידית
6 חודשים התרוממות על ידיים ישרות, סימטריה מושלמת, תחילת זחילה על הגחון
7 חודשים סיבוב בציר, תחילת הליכה על שש, הושבה
9 חודשים מושך לעמידה, משחק והולך סביב רהיטים
10 חודשים מתיישב, שיפור בהליכת שש, ויורד לאחור מרהיט
12 חודשים מתחיל עמידה עצמאית, דוחף כיסא ותחילת הליכה עצמאית
15 חודשים הליכה לאחור, טיפוס על רהיטים
18 חודשים טווח הנורמה להליכה עצמאית
24 חודשים משחקי כדור
גיל 3 שנים התחלת רכיבה על אופניים, קפיצה, ריצה ומכשולים
גיל 4 שנים טיפוס על מתקנים, שליטה מלאה באופניים וקפיצה על רגל אחת
גיל 5 שנים שליטה מוטורית טובה בכל המתקנים

תוך כדי תנועה

לעיתים חשוב יותר להבחין בצורה  שבה הילד מבצע את השלבים. לא מספיק להכריז בגאווה ש"הילד שלי כבר יושב\ זוחל\הולך", השאלה האם הוא עושה זאת בצורה נכונה ותקינה.

את המשך הכתבה תוכלו לקרוא באתר של יפעת, מעגל אימהות.

מוטוריקה זו לא מילה גסה

מוטוריקה גסה היא הבסיס לכל התפקודים של הילד וממנה מתפתחת המוטוריקה עדינה, המתבטאת במיומנויות המורכבות.  על מנת שילד יוכל לתפקד במוטוריקה עדינה חשוב שהמוטוריקה הגסה תהיה במיטבה. המשחק השכיח אצל רוב הילדים – בניית מגדל קוביות הוא דוגמא הממחישה את חשיבות המוטוריקה הגסה כמבססת את העדינה.

אגב, משחק בניית הקוביות נחשב לאחד המבדקים למוטוריקה עדינה.

אז מה בעצם צריך לקרות כדי שהילד שלכם יוכל לבנות מגדל קוביות? לנו זה נראה מטלה פשוטה וקלה, אך המיומנויות הנדרשות מהילד והתיאום בין חלקי הגוף הם הרבה יותר מורכבות מכך.

בשביל לבנות מגדל צריך קודם לשבת טוב, כי אם הבסיס רעוע ולא יציב אי אפשר לבצע את המשימה ולבנות את המגדל. ישיבה טובה מצריכה אגן יציב ונטוע במשטח הישיבה, כשהשרירים סביב הבטן והגב התחתונים מיצבים את הילד אך בו בזמן מאפשרים תנועה ושליטה. שרירי הבטן והגב חייבים להיות חזקים ומוחזקים במידה הנכונה כדי לייצב את הישיבה של הילד אך בו בזמן לאפשר חופש ותנועה.

מעליהם, חשוב שהשכמות יהיו במקומן, אף הן מיוצבות טוב, תוך כדי עבודה מתואמת של שרירי בית חזה.

זה הבסיס של בניית מגדל קוביות (תחשבו על זה כשאתם צופים בילדכם משחק).

כשהבסיס יציב, הראש גם מוחזק טוב ואז קשר העין-יד של הילד משתפר. העיניים יכולות לנוע עם הראש ולראות את הקוביות ואת היד הפועלת.

לביצוע הפעולה (להניח קובייה מעל קובייה) צריך כעת תנועה יציבה של הכתף ואחזקתה באוויר ובמיקום הנכון.  מרפק מוחזק כראוי, שורש כף יד יציב. וכן, תנועה וכוח מותאמים באצבעות. ואז (סוף סוף)  ניתן לבנות את המגדל.

כשאחד המרכיבים בדרך לא מבצע את חלקו כראוי הביצוע לא מספיק טוב (אתם בטח מעלים בדמיון קובייה רעועה שעומדת ליפול ועמה כל המגדל הקורס).

רוב הילדים יודעים מה לעשות ואיך לעשות. אך, מה קורה כשהם לא מצליחים? כשיש בעיה בביצוע בכל אחד מהשלבים שפירטתי קודם?

תחשבו מהי מידת התסכול שחש הילד, והאכזבה מהכישלון במשימה. ילד שרוצה ולא מצליח בגלל בעיה מוטורית יפסיק במוקדם ובמאוחר לנסות שוב ושוב להצליח במשימה. לכך, השלכות רבות על הדימוי העצמי, הביטחון העצמי והערך העצמי של הילד. בטח ובטח כיצד יתמודד בעתיד עם אתגרים נוספים.

לסיום, טיפ ממני – נסו לצפות במשחק של הילד שלכם ולהבחין האם יש מגבלות או קשיים כלשהם בעת המשחק. גם אם יש צל של ספק, שווה לבדוק את העניין.