שני צדדים למטבע – סימטריה אצל תינוקות

תינוק נולד סימטרי, שווה ביכולות של שני הצדדים בגופו. הדומיננטיות של צד אחד בגוף (לדוג'  יד ימין חזקה יותר) מתפתחת רק בשלב מאוחר יותר מתחילה להסתמן רק בסביבות גיל שנתיים, נקבעת באופן מוחלט בסביבות גיל שלש שנים.

מאד חשוב שבתקופה הארוכה והחשובה שלפניה היקבעות הדומיננטיות של צד אחד בגוף – ההתפתחות תהיה סימטרית.

 מהי סימטריה?

 הכוונה בסימטרית היא שהתינוק ידע לתפקד באמצע. כלומר, יוכל לפעול ולתפקד באותה עוצמה, קלות ותדירות גם בצד ימין וגם בצד שמאל!

דמיינו את הילד יושב ומשחק. לפניו קופסא ריקה והחלקים שאותם צריך להכניס לקופסה, מונחים משני צידיו (ימין ושמאל) ומפוזרים בחצי קשת. במצב נורמאלי אנחנו מצפים מהילד לקחת באותו קלות את כל החלקים ולהכניס לתוך הקופסא שלפניו.

האמצע הוא מצב שבו שני צידי הגוף יכולים לפעול עם אותם שרירים, באותה עוצמה ועדיין יכולים לשמור על היציבות של התנוחה תוך כדי פעילות – דבר בהחלט לא פשוט!

 כשהילד שלכם יושב ומכניס דברים לקופסה, הוא בעצם מבצע פעולה מוטורית מורכבת ומתוזמנת בין לקיחת אחד החפצים שנמצא לצידו, תוך שמירה על יציבות הישיבה שלו, וסיבוב את החלק העליון של הגוף ,בפיתול הנכון והמידתי, כדי שהוא יוכל להושיט את היד לחפץ ולחזור לאמצע ולהכניס לקופסא – כל זה כשהוא חושב על המשחק ולא על התנועה עצמה!

 לא לתפוס צד

 חשוב מאוד  שבשלב זה לא תהיה העדפה של צד מסוים, עד שיגיע השלב שבו תיקבע הדומיננטיות המוחית (בסביבות גיל 3) כדי שהפעילות המוטורית לא תפריע לביטוי של הצד הדומיננטי הנבחר. כלומר, אם במוח נקבע שהדומיננטיות הקלינית היא ימין אבל הצד השמאלי הוא חזק יותר – זה מצב בעייתי שלא אמור לקרות, ויתכן שהביטוי של זה בתפקוד המוטורי יהיה הפוך או לא ברור, דבר שיכול לגרום לקשיים בתפקוד המוטורי שיש לו כמובן השלכות על שאר ההתפתחות.

את המשך הכתבה אתם מוזמנים לקרוא בטיפת חלב ברשת, שם אני גם עונה לשאלות אמהות.  בכל מקרה, לכל שאלה או תהייה אתם תמיד מוזמנים להתקשר או לשלוח לי במייל!

מוטוריקה זו לא מילה גסה

מוטוריקה גסה היא הבסיס לכל התפקודים של הילד וממנה מתפתחת המוטוריקה עדינה, המתבטאת במיומנויות המורכבות.  על מנת שילד יוכל לתפקד במוטוריקה עדינה חשוב שהמוטוריקה הגסה תהיה במיטבה. המשחק השכיח אצל רוב הילדים – בניית מגדל קוביות הוא דוגמא הממחישה את חשיבות המוטוריקה הגסה כמבססת את העדינה.

אגב, משחק בניית הקוביות נחשב לאחד המבדקים למוטוריקה עדינה.

אז מה בעצם צריך לקרות כדי שהילד שלכם יוכל לבנות מגדל קוביות? לנו זה נראה מטלה פשוטה וקלה, אך המיומנויות הנדרשות מהילד והתיאום בין חלקי הגוף הם הרבה יותר מורכבות מכך.

בשביל לבנות מגדל צריך קודם לשבת טוב, כי אם הבסיס רעוע ולא יציב אי אפשר לבצע את המשימה ולבנות את המגדל. ישיבה טובה מצריכה אגן יציב ונטוע במשטח הישיבה, כשהשרירים סביב הבטן והגב התחתונים מיצבים את הילד אך בו בזמן מאפשרים תנועה ושליטה. שרירי הבטן והגב חייבים להיות חזקים ומוחזקים במידה הנכונה כדי לייצב את הישיבה של הילד אך בו בזמן לאפשר חופש ותנועה.

מעליהם, חשוב שהשכמות יהיו במקומן, אף הן מיוצבות טוב, תוך כדי עבודה מתואמת של שרירי בית חזה.

זה הבסיס של בניית מגדל קוביות (תחשבו על זה כשאתם צופים בילדכם משחק).

כשהבסיס יציב, הראש גם מוחזק טוב ואז קשר העין-יד של הילד משתפר. העיניים יכולות לנוע עם הראש ולראות את הקוביות ואת היד הפועלת.

לביצוע הפעולה (להניח קובייה מעל קובייה) צריך כעת תנועה יציבה של הכתף ואחזקתה באוויר ובמיקום הנכון.  מרפק מוחזק כראוי, שורש כף יד יציב. וכן, תנועה וכוח מותאמים באצבעות. ואז (סוף סוף)  ניתן לבנות את המגדל.

כשאחד המרכיבים בדרך לא מבצע את חלקו כראוי הביצוע לא מספיק טוב (אתם בטח מעלים בדמיון קובייה רעועה שעומדת ליפול ועמה כל המגדל הקורס).

רוב הילדים יודעים מה לעשות ואיך לעשות. אך, מה קורה כשהם לא מצליחים? כשיש בעיה בביצוע בכל אחד מהשלבים שפירטתי קודם?

תחשבו מהי מידת התסכול שחש הילד, והאכזבה מהכישלון במשימה. ילד שרוצה ולא מצליח בגלל בעיה מוטורית יפסיק במוקדם ובמאוחר לנסות שוב ושוב להצליח במשימה. לכך, השלכות רבות על הדימוי העצמי, הביטחון העצמי והערך העצמי של הילד. בטח ובטח כיצד יתמודד בעתיד עם אתגרים נוספים.

לסיום, טיפ ממני – נסו לצפות במשחק של הילד שלכם ולהבחין האם יש מגבלות או קשיים כלשהם בעת המשחק. גם אם יש צל של ספק, שווה לבדוק את העניין.

מוטוריקה – הצעד הראשון לאיכות חיים

אנחנו כהורים מייחלים רק אושר לילדנו. הדרך המרכזית למימושו מתבטאת ביכולת שלנו לאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם.

לאורך כל ההתפתחות של ילדינו, מוטוריקה היא תנאי הכרחי למימוש פוטנציאל זה.

החשיבות של מוטוריקה היא רבה. והיא מהווה את הבסיס לכל שאר התפקודים בחייהם של ילדינו והשפעתם הישירה עלינו, כהורים. המוטוריקה מאפשרת, למעשה, לכל שאר תפקודי החיים לבוא לידי ביטויי.

ישנם תינוקות וילדים שמתקשים (בדרגות שונות) לבצע פעילויות מוטוריות. עם זאת, חשוב לי לציין, מניסיוני העשיר כפיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית, שכמעט בכל מצב נתון בהתפתחות ניתן לשפר את התפקוד ולהקל על הקושי. כל התקדמות ולו הקטנה ביותר, משפרת ומביאה לצמיחה באיכות החיים.

ילד שהתקשה בהליכה, בישיבה, בזחילה ומשחק, ובעזרת אימון מוטורי יתחיל לצעוד, להתיישב, לזחול ולשחק, יראה דברים אחרת. יתחיל להרגיש תחושות חיוביות ביחס לעצמו ולסביבתו, ויוכל להתפנות להתפתח בכל תחומי החיים.

אני מאמינה שגם ילדים עם בעיות מורכבות וקשות יותר יכולים לשפר את התפקוד ואיכות החיים.

עבורי, כל בעיה קלה כקשה שמפריעה בהתפתחות שווה התייחסות. ותמיד חשוב לבחון האם יש מקום להתערבות בכדי להשפיע ולשפר, ובכך לעזור ולקדם את התינוק והילד.

הטיפול  מתייחד בהשקפה שבאמצעות התגברות או הקלה על כל קושי או בעיה ניתן לשפר את איכות החיים של ילדינו( ובסופו של דבר, שלנו).

תפקוד מוטורי טוב הוא ערובה למיצוי הפוטנציאל בתחומי חיים אחרים של ילדינו, וזה הדבר החשוב ביותר.

בבלוג הזה אשתדל לענות על השאלות, התהיות והמחשבות הטורדניות של כל הורה באשר הוא.

מקווה שאהיה לכם לעזר.

אשמח לענות ולכתוב על נושאים שמעניינים אתכם.