פיזיותרפיה התפתחותית לילדים – מהי?

ילדים הם לא רק מבוגרים מיניאטוריים. במהלך ההתפתחות מתינוקות לבני נוער, ילדים כל הזמן גדלים ומתפתחים, פיזית ונפשית. כאשר, כל שלב בהתפתחות חיוני לשלב הבא. ככל שהשלבים המוקדמים איכותיים יותר כך זה יתבטא בהמשך. לעיתים, ישנם הפרעות בהתפתחות או ליקויים שמאלצים התערבות של פיזיותרפיסט התפתחותי.

בגדול, ניתן לחלק את ההפרעות לכמה קטגוריות מרכזיות:

  • ריאות ומערכת כללית
  • מוח ומע' העצבים
  • פיתוח הפרעות בהתפתחות
  • ליקויים או פגיעות בעצמות, המפרקים והשרירים

תחום הפיזיותרפיה ההתפתחותית שונה מפיזיותרפיה למבוגרים, מהסיבה שליקויים  או פגיעות טראומטיות על ילד מנוהלים באופן שונה מפציעות דומות שניתן לראות אצל מבוגרים. לעיתים קרובות, תקופות ההחלמה והכוחות המכאניים אצל ילד  ישתנו בכל שלב בהתפתחותו.

כמו כן, ישנן בעיות התפתחותיות כגון שיתוק מוחין, ניוון שרירים, עקמת סיסטיק פיברוזיס ושם יש הכרח לטיפול פיזיותרפי סטי אינטנסיבי, לעיתים גם בשלבים שונים של חיי הילד.

הבדל המשמעותי בין טיפול פיזיותרפי התפתחותי לטיפול פיזיותרפיה אצל בוגרים זה שאצל תינוקות וילדים הטיפול נעשה תוך כדי ההתפתחות ומלמדים את התינוק/ילד להתמודד עם הפעילות הנלמדת בזמן שאצל בוגרים הידע היה קיים כלומר המוח מכיר את הפעילות וצריך ללמד מחדש או דרכים עוקפות אבל בכל מקרה הידע המוקדם היה .

לדוגמא: הליכה – תינוק עם עיכוב בהליכה: בפיזיותרפיה מלמדים את הגוף שלו את כל המרכיבים שדרושים להליכה שמאיזה שהיא סיבה הילד לא הצליח לרכוש בעצמו ואדם בוגר הלך ומסיבה כלשהיא לא מצליח ללכת בפיזיותרפיה מנסים להחזיר לו את היכולת.

מכאן ניתן להסיק שהטיפול של ילד תוך כדי התפתחות דורש מיומנות שונה וייחודית.

 חשוב  מאד להבהיר שפיזיותרפיסטית התפתחותית לומדת ארבע שנים באוניברסיטה לקבלת תואר בפיזיותרפיה שמאפשר להוציא רישיון עבודה של משרד הבריאות שרק איתו אפשר לעבוד כפיזיותרפיסט. בהמשך יש צורך בשנים רבות של ניסיון תוך השתתפות בקורסים שבהם לומדים את יסודות הטיפול בילדים ובהמשך קורסים מתקדמים וקורסי טיפול בתינוקות.כמובן שכל הזמן יש צורך להתעדכן מאחר וזה תחום מאד דינמי.

עמידת שש אצל תינוקות

עמידה והליכה על שש הן שלב שתינוקות מגיעים אליו באופן ראשוני בגיל שבעה חודשים, וצפויים להשתפר בו סביב גיל עשרה חודשים. מה נדרש מהתינוק על מנת לבצע עמידה והליכה על שש ומה משמעותן עבור תפקודו המוטורי?

עמידת שש (יש המכנים זאת עמידה על ארבע) היא שלב בהתפתחות הילד בדרך להליכה. זהו גם אחד השלבים בו הורים מוצאים את עצמם נלחצים כאשר התנועה של ילדם לא מספיק מדויקת, מתעכבת או לא משתפרת.עמידה על שש היא תנוחה מאוד לא פשוטה עבור ילדינו. באופן כללי, על רצף ההתפתחות, בגיל 7 חודשים התינוק מתחיל סיבוב על ציר, תחילת הליכה על שש וישיבה. רק בגיל 10 חודשים אנו עתידים, לפי טווח ההתפתחות המקובל, להשתפר בהליכה על שש. בכל מקרה, טווח הנורמה הוא יותר רחב וחשוב להדגיש (לכל האמהות שכבר מתחילות לחשב מתי הילד שלהם ביצע את כל השלבים הללו) שהגעה לאחד השלבים מוקדם או מאוחר יותר מהטווחים הללו אינה ערובה להצלחת הילד בעתיד.

מהי עמידה על שש?

הכוונה בעמידת שש היא עמידה עם כפות רגליים וברכיים. כאמור, זו תנוחה מאד לא פשוטה. זו, למעשה, פעם ראשונה שהתינוק שלנו מרים את האגן באוויר ללא כל נקודת אחיזה במשטח – דמיינו עד כמה זה קשה עבורו כשאין לו ביטחון בתנועותיו, עדיין אין יציבות, בקיצור – צריך לא מעט אומץ. כדי שניתן יהיה להפיק מהמנח הזה, עמידת שש, את כל מטרותיו המוטוריות נדרש הרבה דיוק. ועל כך גם עובדים בפיזיותרפיה התפתחותית.למה הכוונה? כפות הידיים צריכות להיות בדיוק מתחת לכתפיים, הברכיים צריכים להיות ממוקמות בקו ישר עם פרקי הירכיים. הבטן אסופה, הגו ישר, השכמות נמוכות לכוון האגן וחוליות הצוואר בהמשך לעמוד השדרה – כל הפרטים הללו מרכיבים את העמידה של הילד, שימו לב עד כמה זה מורכב. כדי לבצע את התנועה נדרשת מהילד עבודה קשה ורבה שמשכללים במידת הצורך בפיזיותרפיה התפתחותית.

מה נדרש מהילד על מנת לבצע עמידת שש:

האגן שלו צריך להיות מאוזן ולא שוקע – זה מצריך ממנו עבודה מאד מאומצת של שרירי הבטן והגב התחתונים.
עמידה והליכה על שש אצל תינוקותהירכיים צריכים להיות ברוחב האגן והברכיים בקו מאונך להן – דבר שמגביר את המאמץ על עבודת הבטן ושרירים, סביב מפרקי הירך ושרירי הירך הקדמיים והאחוריים.
עמידה והליכה על שש אצל תינוקותהשוקיים צריכות להיות ממוקמות לכל אורכן, וגב כף הרגל מונח על המשטח.
עמידה והליכה על שש אצל תינוקותהזרועות צריכות להיות בקו ישר מתחת לכתפיים, שורש כף היד ואצבעות ידיים פתוחות וישרות.
ואז מתבצעת התנועה – במהלך העמידה הזו – הידיים דוחפות בחוזקה את הרצפה ויש אימוץ של השרירים מתחת לבית השחי.שימו לב עד כמה התנועה היא מאמץ כל שרירי הגוף, עם מעט מאד נקודות תמיכה במשטח. כעת מצופה מהתינוק להתקדם קדימה, כמובן תוך שמירה על המיקום של כל איברי הגוף שציינו לעיל, וזה מהווה עליה רצינית בדרגת קושי.

הזמן יעשה את שלו
ביצוע טוב של הליכת שש לא קורה ביום אחד. התיאור של התנועות והפירוט למעלה של כל התהליך המורכב הזה של עמידת שש הוא דבר שיש להתאמן עליו. אף תינוק לא מתחיל מיד את העמידה בצורה המושלמת. הליכת שש ראשונית שמופיעה בגיל 7 חודשים היא פחות מדויקת והיא גם ראשונית, בדרך כלל המרחק בין הידיים גדל וגם המרחק בין הרגליים. בדרך כלל נראה שקע בגו – וזאת כי הוא מפעיל פחות את שרירי הבטן. מהרגע שהוא מתחיל תוך זמן קצר זה ילך וישתפר. במידה ולא יש מקום לטיפול פיזיותרפיה התפתחותית.
להמשך הכתבה, אתם מוזמנים להיכנס לכאן – הכתבה פורסמה בפורטל BEOK .

שני צדדים למטבע – סימטריה אצל תינוקות

תינוק נולד סימטרי, שווה ביכולות של שני הצדדים בגופו. הדומיננטיות של צד אחד בגוף (לדוג'  יד ימין חזקה יותר) מתפתחת רק בשלב מאוחר יותר מתחילה להסתמן רק בסביבות גיל שנתיים, נקבעת באופן מוחלט בסביבות גיל שלש שנים.

מאד חשוב שבתקופה הארוכה והחשובה שלפניה היקבעות הדומיננטיות של צד אחד בגוף – ההתפתחות תהיה סימטרית.

 מהי סימטריה?

 הכוונה בסימטרית היא שהתינוק ידע לתפקד באמצע. כלומר, יוכל לפעול ולתפקד באותה עוצמה, קלות ותדירות גם בצד ימין וגם בצד שמאל!

דמיינו את הילד יושב ומשחק. לפניו קופסא ריקה והחלקים שאותם צריך להכניס לקופסה, מונחים משני צידיו (ימין ושמאל) ומפוזרים בחצי קשת. במצב נורמאלי אנחנו מצפים מהילד לקחת באותו קלות את כל החלקים ולהכניס לתוך הקופסא שלפניו.

האמצע הוא מצב שבו שני צידי הגוף יכולים לפעול עם אותם שרירים, באותה עוצמה ועדיין יכולים לשמור על היציבות של התנוחה תוך כדי פעילות – דבר בהחלט לא פשוט!

 כשהילד שלכם יושב ומכניס דברים לקופסה, הוא בעצם מבצע פעולה מוטורית מורכבת ומתוזמנת בין לקיחת אחד החפצים שנמצא לצידו, תוך שמירה על יציבות הישיבה שלו, וסיבוב את החלק העליון של הגוף ,בפיתול הנכון והמידתי, כדי שהוא יוכל להושיט את היד לחפץ ולחזור לאמצע ולהכניס לקופסא – כל זה כשהוא חושב על המשחק ולא על התנועה עצמה!

 לא לתפוס צד

 חשוב מאוד  שבשלב זה לא תהיה העדפה של צד מסוים, עד שיגיע השלב שבו תיקבע הדומיננטיות המוחית (בסביבות גיל 3) כדי שהפעילות המוטורית לא תפריע לביטוי של הצד הדומיננטי הנבחר. כלומר, אם במוח נקבע שהדומיננטיות הקלינית היא ימין אבל הצד השמאלי הוא חזק יותר – זה מצב בעייתי שלא אמור לקרות, ויתכן שהביטוי של זה בתפקוד המוטורי יהיה הפוך או לא ברור, דבר שיכול לגרום לקשיים בתפקוד המוטורי שיש לו כמובן השלכות על שאר ההתפתחות.

את המשך הכתבה אתם מוזמנים לקרוא בטיפת חלב ברשת, שם אני גם עונה לשאלות אמהות.  בכל מקרה, לכל שאלה או תהייה אתם תמיד מוזמנים להתקשר או לשלוח לי במייל!

להשלים פערים – התפתחות פגים

פגים הם תינוקות שנולדו טרם זמנם. כלומר, תינוקות שנולדו לפני שהסתיימו 40 שבועות של הריון. בדרך כלל הכוונה לתינוקות שנולדו לפני שבוע 38. בדרך כלל, ככל שגיל ההיריון צעיר יותר אז גם משקל התינוקות קטן יותר.

בכל שבוע בהריון יש לעובר "המשימה", כלומר הוא עובר שלב בהתפתחות העוברית שלו. תינוק שנולד לפני הזמן, לא הספיק להשלים את כל השלבים.

איך בוחנים התפתחות של פג? איך עוקבים אחריה? ואיך כדאי לשפר את ההתפתחות?

"תיקון" של הגיל

בהתפתחות של פג אנחנו עושים "תיקון" של הגיל. כלומר, תינוק שנולד בשבוע 36 של ההיריון והוא בן שתים עשרה שבועות, מבחינת ההתפתחות אנחנו נתייחס אליו כבן שמונה שבועות. כלומר, מורידים לו את הזמן שהחסיר ברחם להשלמת ההיריון. בהתאם לזה, נתאם את הציפיות ההתפתחותיות שלנו מהתינוק, בכל התחומים ההתפתחותיים.

"התיקון" הזה נעשה כדי לאפשר לתינוק להשלים את הזמן החסר בהתפתחות לאחר לידתו.

הצפי להשלמת הפערים ההתפתחותיים של התינוק הוא עד גיל שנתיים בערך, לתינוק שנולד פג צעיר מאוד, נותנים לפעמים יותר.

נק' פתיחה בעייתית

תינוק שנולד בזמן נורמאלי, לאחר 40 שבועות, הוא "מעוגל". כלומר, כשהוא שוכב על הבטן והלחי שלו מונחת על המשטח – הגב מעוגל, האגן באוויר והרגליים כפופות מתחת לבטן. התנוחה ברחם עוזרת לו להגיע למצב זה, עד שנהיה לו כבר צפוף.

תנוחה זו יוצרת אורך בשרירים של עמוד השדרה והאגן. כשהשריר מוארך, הוא מתכווץ ביתר קלות ואז התינוק מתחיל את ההתפתחות המוטורית שלו ממצב אופטימלי.

פג שכידוע לא הספיק להשלים 40 שבועות של הריון, נולד לא "מעוגל" ולעיתים ממש פרוס על המשטח. מצב זה מקשה על התנועה שלו וההתחלה של ההתפתחות המוטורית קשה לו יותר. בנוסף "לתיקון" שאנו עושים בגיל התינוק, צריך לקחת בחשבון שהמצב ההתחלתי שונה – החל מהתנוחה הראשונית שלו. התפתחות היא כמו פירמידה, כל שלב בונה את השני, בתינוק פג נק' הפתיחה היא קשה יותר ולכן כל תחילת ההתפתחות נגזרת ממנה. ההמשך מעט שונה.

מה בכל זאת שונה?

מנקודת הסתכלות של התפתחות מוטורית, ניתן לראות סממנים שכיחים בקרב פגים:

• לעיתים, הם נעים בקווים ישרים, התזוזה היא לדברים שלפניהם. חסרה הגמישות הנדרשת לרכון קדימה כדי לקחת דברים מהצדדים תוך תנועת פיתול של עמוד השדרה.

• קושי בביצוע תנועה מבודדת של חלק מחוליות עמוד השדרה.

• הרבה פעמים ניתן להבחין בקושי להרכין את הראש כלפי למטה, כשהכתפיים והשכמות נשארים מיוצבים כלפי מטה. אלה דברים שמקשים על פעילויות מדויקות כמו גריבת גרביים, קשירת שרוכי נעליים, הסתכלות על חפץ שנמצא בקצה השולחן ועוד.

כל הקשיים הללו תמיד ניתנים לשיפור הדרגתי.

כידוע, ההתפתחות של ילדים שנולדו פגים היא קצת יותר איטית ולעיתים פחות "איכותית". אך בשל כל הנסיבות, חשוב מאד להקפיד על מעקב ואם יש צורך לפנות להדרכה מוטורית ולעיתים גם התערבות ועזרה .

בכל בתי החולים נותנים יחס מיוחד לפגים ועורכים מעקבים לאורך שנות חייהם הראשונות בכל התחומים. חשוב מאד להתמיד במעקבים כי לפעמים הקשיים מתגלים בשלב יותר מאוחר. וכידוע, כשמגלים קושי מסוים בדרך כלל ניתן לשפר ולאפשר התפתחות טובה יותר בעתיד.

הכתבה התפרסמה באתר אסימון.

הליכה על חבל דק – יציבות אצל ילדים

ללכת רק על הקווים זה לא משחק ילדים. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אך יציבות זה הבסיס לתנועה.

איך בכלל אנחנו מצליחים להושיט יד ולקחת משהו מהמדף? להתכופף? ללכת? לרקוד? כל התפקוד המוטורי שלנו מתקיים הודות ליכולת  לייצב את גופנו. כשהגוף מיוצב רק אז החלק בגוף שצריך לבצע את התנועה, יכול באמת לתפקד.

לדוגמא איך נצליח להוריד משהו מהמדף? אנחנו חייבים לעמוד בצורה יציבה עם הרגליים על הקרקע, אגן מיוצב, הגו (בטן וגב), חגורת הכתפיים והראש  צריכים להיות ממוקמים במקום הנכון ומוחזקים. במידה וכל אלה באמת קורים בצורה נכונה, רק אז נוכל להושיט את היד ולקחת את החפץ. לא כל כך פשוט כמו שחשבתם!

 תוך כדי תנועה

יציבות ושליטה מוטורית משרתות שתי מטרות עיקריות:

1. התמודדות עם שווי משקל – כלומר עבודה מתואמת של כל השרירים בעוצמה הרלוונטית לתנועה שאנחנו רוצים לבצע כדי לשמור על יציבות. זה אומר שמצד אחד, כשאנחנו רוצים לעמוד כל השרירים שמעורבים בשמירה על יציבות צריכים לעבוד בתזמון ועוצמה נכונה. אך מצד שני, הם צריכים לאפשר את העמידה היציבה מבלי לקבע את הגוף, כדי לאפשר תנועות אחרות כמו הושטת יד.

2. גישור בין התחושה לפעולה אקטיבית – אנחנו מסוגלים לבצע פעולות כמו הושטת יד מבלי להסתכל בגוף שלנו, זאת אודות למוח שלנו שמעביר מידע על מיקום האיברים. המסרים שמגיעים ממנו מאפשרים לגוף לדעת איזה שרירים צריכים לפעול כדי לשמור על יציבות.

בקיצור, אם לא הבנתם עד עכשיו שיציבות היא פעולה מורכבת ואקטיבית שדורשת יכולת תמרון בין יציבות מוחלטת לתנועה. מה שחשוב זו המידה והתיאום ביניהם.

הכתבה פורסמה בפורטל BWoman. להמשך קריאת הכתבה לחצו כאן.

"אמא, תקני לי" – המדריך לקניית צעצועים

כל הורה חווה את המעמד של חנות צעצועים בעלת מבחר אינסופי של משחקים צבעוניים שמבטיחים את הטוב יותר לילד שלך. אז איך בכל זאת בוחרים צעצועים?

  •  כל צעצוע יכול להתאים לטווח רחב של גילאים  כשהורים קונים צעצוע לילדם הם משתדלים להתאים את הצעצוע לגיל ויכולת הילד באותו זמן. רבים מעבירים הלאה את הצעצועים לאחרים, אך חשוב לדעת שניתן ואולי אפילו כדאי להמשיך לאפשר לילד לשחק עם המשחק גם בהמשך, כי מאותו צעצוע ניתן ללמוד דברים שונים בגילאים שונים. לדוגמא: כלי אוכל לבובות (שכמובן מתאים לבנים ובנות)עשוי לשמש כמשחק דמיוני של אכילה והאכלה בגיל מסוים. בהמשך הוא יכול לשרת את הלמידה של יכולת מיון לפי כוסות וצלחות. בשלב מאוחר יותר זה עשוי להתאים לסידור ושיבוץ כוס לצלחת, לפי צבעים, גדלים וכו', אין לזה סוף!
  • כל צעצוע יכול לשמש למספר מטרות ודגשים כהמשך לסעיף הקודם במשחק פשוט כמו השחלה של צורות ניתן ללמוד צבעים, גדלים, למעלה למטה, הכנסת חפצים בפנים בחוץ. משחק אחד תורם לפיתוח מגוון מיומנויות.
  • תנו לדמיון להוביל אותו – חשוב לגוון את השימוש בצעצוע מעבר למובן מאליו – אנחנו ההורים הרבה פעמים מקובעים בחשיבה שלנו לפי דברים שלמדנו או התנהלות החיים שלנו. כמעט תמיד שנותנים לילד משחק או מספר חפצים שלכאורה אין ביניהם קשר ומניחים לפני הילד ולא מתערבים או מנחים אותו איך לשחק בהם, ורק מסתכלים מהצד אנו מגלים שהשמיים הם הגבול. הילדים מוצאים לעצמם עולם ומלואו שאנחנו בחיים לא היינו חושבים עליו. זה דבר שאי אפשר להמעיט בחשיבותו להתפתחות ילדכם. אז אפשרו להם.
בהצלחה!

משחקים לילדים: בתוך הבלאגן יש למידה

האם באמת משחקי ילדים תורמים להתפתחות שלהם, ולמה צריך לאפשר להם לשחק עם בני גילם?

אנחנו כבר שכחנו מזמן מהי חדוות המשחק, אנחנו מרגישים שהצעצועים של הילדים שלנו הם מכשול נוסף בדרך לבית מסודר ומאורגן. אבל חשוב לדעת שלמשחק יש תפקיד גדול ומשמעותי בהתפתחות הילד.

היתרונות של משחקים עבור הילדים:

אינטראקציה עם בני גילו. מעבר לקשר בין ההורה לילד,שגם לפיתוחו תורם המשחק, בזמן משחק התינוק לומד ליצור אינטראקציה עם בני גילו. כיצד לוותר, לשתף, לפעול יחד למען מטרה משותפת או ליצור ממשהו חדש. המשחק הוא תרגול ופיתוח הדמיון והיצירתיות והוא הבסיס לקשרים ומיומנויות חברתיות עם אחרים.

הסקת המסקנות. המשחק תורם להסקת מסקנות אצל הילד. על ידי הכנסת חפץ קטן יותר לתוך חפץ גדול יותר הילד מתנסה בהבנה שאי אפשר להכניס חפץ גדול לתוך קטן. לנו זה נראה מובן מאליו, אך עבור הזאטוטים מדובר בדבר מורכב ורק על ידי התנסויות חוזרות ונשנות הילד יכול להפנים.

זיהוי המרחב. כשילד לומד להתכופף מתחת לשולחן מתפתחת ההבנה של מעל ומתחת, זהו הבסיס עבורו לבנות מגדל קוביות, להשחיל טבעות ועוד או כאשר הוא עולה על גרם מדרגות ומסתכל למטה (ואז אנחנו נבהלים מאוד), כך מתפתחת אצלו ההבנה והפרופורציה של מה זה גבוה ונמוך.

מי גאון של אמא?

המשחק הוא בעצם חקירה ולימוד בלתי פוסקים, והוא תורם להשכלה ולרכישת ידע.

משחק עם מספר חפצים כמו קוביות, בובות, כלי עבודה, כלי אוכל או כל דבר אחר, מלמד בדרך עקיפה על כמויות, והתוצאה של החסרה והוספה. כשמסדרים צלחות וכוסות או ברגים מתפתחת ההבנה של זוגות, מיון, כיוונים, צורות שונות. זה הבסיס להמשך לימוד.

דרך הגוף

הלימוד הראשוני של כל הפעולות האלה מגיע דרך תנועה של הגוף. לכן, התפתחות מוטורית תקינה היא הכרחית! כשהתפקוד המוטורי לא מאפשר לילד לשחק (להתכופף, לאחוז וכו') אז הלמידה היא הרבה יותר טכנית וההפנמה הרבה יותר קשה.יש חשיבות רבה למשחק אמיתי, לא רק כזה מול מסך מחשב. למשחק ולתנועת הגוף יש משמעות חשובה בהתפתחות.

את ההמשך תוכלו לקרוא בכתבה שכתבתי לערוץ משפחה באונלייף.

 


"ילד אסור ילד מותר" – מוטוריקה ואיכות החיים של ילד

דמיינו לכם את תחושת הנחיתות והבושה של ילד או ילדה שלא יעזו לקום לרקוד בחברת חבריהם לגן, כי הם מרגישים מגושמים או יוצאי דופן.

החשיבות של מוטוריקה היא רבה, ומהווה את הבסיס שמאפשר לילד שלכם למצות את הפוטנציאל שלו.

מוטוריקה תקינה היא משמעותית כדי לא לגרום לעיכוב בהתפתחות המוטוריקה גסה, היכולת השכלית  וכמובן תחושת הערך העצמי של ילדכם.

כמו שאתם וודאי יודעים, בגן כל הילדים רוצים להגיע לאותו מתקן שעשועים. ילד שמתקשה לרוץ כמו כולם לא יצליח להגיע אף פעם למתקן. יתכן שייפול בדרך או שידחפו אותו או שהוא יגיע תמיד בסוף ולא יעלה על המתקן.

בסופו של דבר הוא יוותר וילך לשחק בארגז החול או בפינה אחרת. לא כי הוא לא רצה, אלא כי זה מה שהסתייע לו. ההשפעה היא עצומה על הביטחון העצמי שלו, על תפיסת ההצלחה שלו. ילד כזה יתחיל לבחור בחלופות משחק או בנקיטת החלטות שהן ברירה למה שהוא מסוגל ולא פרי נטיות ליבו.

כך לדוגמא הוא יוותר על משחקי כדור עם שאר הילדים כי תמיד דוחפים אותו והוא לא מצליח. במפגש בגן או בכיתה הוא יתקשה לשבת לאורך זמן, במקום להקשיב לנאמר בכיתה הוא יהיה עסוק בלדאוג לשבת בלי "להימרח" על השכן ואז הוא גם לא יהיה פנוי לשמוע ולהפנים את השיעור.

ילד הסובל מבעיה מוטורית יתקשה לשמור על תנוחה קבועה, במיוחד בישיבה. הוא לא יהיה מסוגל לשחק לאורך זמן. הוא יעבור מהר בין הצעצועים ולא יצליח למצות באמת משחק. ומשחק הוא כמובן חלק מלימוד, התפתחות קוגניטיבית תקינה, חקירה, הבנה, הסקת מסקנות ומהווה בסיס לידע נרכש.

לעיתים, נוטים לאבחן בטעות ילדים עם קושי התארגנות מוטורית שגורם להם להיות כל הזמן בתזוזה, כהיפר אקטיביים, "מופרעים". אבחנה שגויה זו הופכת את הילד ל"מטרה" מצד המורים\גננות ולמעגל של חוסר שביעות רצון מצדם. לכן, לפני שרצים לאבחן את הילד כהיפראקטיבי או סובל מהפרעת קשב וריכוז מומלץ לבדוק האם מסתתרת פה בעיה מוטורית. אבחון נכון כזה יכול למנוע עוגמת נפש רבה לכם ולילדיכם והפיתרון שלו הוא טיפול פיזיותרפי שישפר את איכות חייו של הילד.

בפוסט הבא נדבר על הקשר בין מוטוריקה גסה למוטוריקה עדינה.

מוטוריקה – הצעד הראשון לאיכות חיים

אנחנו כהורים מייחלים רק אושר לילדנו. הדרך המרכזית למימושו מתבטאת ביכולת שלנו לאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם.

לאורך כל ההתפתחות של ילדינו, מוטוריקה היא תנאי הכרחי למימוש פוטנציאל זה.

החשיבות של מוטוריקה היא רבה. והיא מהווה את הבסיס לכל שאר התפקודים בחייהם של ילדינו והשפעתם הישירה עלינו, כהורים. המוטוריקה מאפשרת, למעשה, לכל שאר תפקודי החיים לבוא לידי ביטויי.

ישנם תינוקות וילדים שמתקשים (בדרגות שונות) לבצע פעילויות מוטוריות. עם זאת, חשוב לי לציין, מניסיוני העשיר כפיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית, שכמעט בכל מצב נתון בהתפתחות ניתן לשפר את התפקוד ולהקל על הקושי. כל התקדמות ולו הקטנה ביותר, משפרת ומביאה לצמיחה באיכות החיים.

ילד שהתקשה בהליכה, בישיבה, בזחילה ומשחק, ובעזרת אימון מוטורי יתחיל לצעוד, להתיישב, לזחול ולשחק, יראה דברים אחרת. יתחיל להרגיש תחושות חיוביות ביחס לעצמו ולסביבתו, ויוכל להתפנות להתפתח בכל תחומי החיים.

אני מאמינה שגם ילדים עם בעיות מורכבות וקשות יותר יכולים לשפר את התפקוד ואיכות החיים.

עבורי, כל בעיה קלה כקשה שמפריעה בהתפתחות שווה התייחסות. ותמיד חשוב לבחון האם יש מקום להתערבות בכדי להשפיע ולשפר, ובכך לעזור ולקדם את התינוק והילד.

הטיפול  מתייחד בהשקפה שבאמצעות התגברות או הקלה על כל קושי או בעיה ניתן לשפר את איכות החיים של ילדינו( ובסופו של דבר, שלנו).

תפקוד מוטורי טוב הוא ערובה למיצוי הפוטנציאל בתחומי חיים אחרים של ילדינו, וזה הדבר החשוב ביותר.

בבלוג הזה אשתדל לענות על השאלות, התהיות והמחשבות הטורדניות של כל הורה באשר הוא.

מקווה שאהיה לכם לעזר.

אשמח לענות ולכתוב על נושאים שמעניינים אתכם.