לילד שלכם יש שתי ידיים שמאליות?

הילד שלכם חסר מנוחה? מגושם ומסורבל? חשוב שתדעו – לעיתים ההתנהגות ה"בעייתית" היא סימפטום דווקא לבעייה מוטורית

ישנם מונחים שונים המתארים את הקושי בתיאום\ קואורדינציה: הפרעת קואורדינציה התפתחותית,  (DCD) תסמונת ילד מגושם ועוד. לילדים עם בעיות קואורדינציה לעתים קרובות יש גם קושי בעיבוד מידע במערכות החושית שלהם (למשל הראייה השמיעה והדיבור) – תופעה זו ידועה בשם ליקוי באינטגרציה החושית.

לעיתים, התנהגות הילד מתפרשת  באופן לקוי והוא עשוי  להיחשב "מופרע" ו"היפראקטיבי" – כתוצאה מכך יקבל טיפול שאינו תואם את צריכו ושאינו ישפר את מצבו.בעיה זו עשויה לבוא לידי ביטוי במיני דרכים:

  • עיכוב בהשגת אבני הדרך בהתפתחות כגון ישיבה, זחילה, עמידה והליכה בינקות.
  • ·   קושי בהשגת האיזון ( בקושי עומד על רגל אחת, או מצליח לקפוץ).
  • ·   קושי  בפעילויות כגון זריקת כדור, תופסת וכו'.
  • ·   חוסר יכולת או קושי רכיבה על אופניים.
  • ·   לעתים קרובות עשוי להיתקל באנשים, ליפול או למעוד.
  • ·   חוסר יכולת לשבת בשקט.
  • ·   קושי באכילה בעזרת סכין ומזלג, אכילה בצורה מבולגנת.
  • ·   קושי בהתארגנות –  התלבשות והתפשטות.
  • ·   קושי ביכולת כתיבה וציור, עיכוב בפיתוח יד דומיננטית (ימיני או שמאלי).
  • ·   קושי בהעתקת טקסט מתוך ספר או הלוח.
  • ·   קושי בביצוע הוראות, בריכוז – מוסח בקלות.
  • ·   התבודדות וקושי בפיתוח כישורים חברתיים.
  • ·   הם עשויים להיות ה"מופרעים" בכיתה.

דמיינו את תחושת התסכול של ילד כזה המקבל פידבק מאשים תדיר מהסביבה. כאשר הבעיה היא למעשה סנסורית-מוטורית. אין ספק שאבחון לקוי של הבעיה עשוי לגרום לסבל ועוגמת נפש לילד שילווה בביטחון עצמי ירוד, דימוי עצמי נמוך, מוטיבציה נמוכה ועוד. טיפול לא נכון עשוי לפגוע בילד בהמשך דרכו.

אבחון אצל פיזיותרפיסטית יוכל לוודא האם מדובר בבעיה סנסורית מוטורית. בנוסף, פיזיותרפיסטית התפתחותית תוכל להעריך את יכולתו של הילד לקלוט, למיין ולעבד את המידע מהסביבה . הנושאים שייבחנו בעיקר הם:

·  סף הרגישות לתנועה, מראות, מגע או צלילים.
·  תגובות לגירוי חושי.
·  רמת פעילות של הילד –  גבוהה במיוחד או נמוכה במיוחד.
·  אפיון ההתנהגות של הילד (אימפולסיביות, מוסח, מתוסכל, תוקפני).
·  התפיסה העצמית של הילד (עצלן, משועמם, או בעיית מוטיבציה).

פיזיותרפיה יכולה לעזור לילדים לשפר את המיומנויות מוטוריות שלהם, לסייע להם לחזק שרירים חלשים, ללמוד את דפוסי התנועה ולהשתלב במערכת החושית שלהם.למרות שזה אינו ניתן לריפוי, אימון המיומנויות של הילד בעזרת טיפול פיזיותרפי מתאים, משפר דרמטית את יכולותיו. הטיפול עשוי לכלול תרגילים ומשחקים לחזק שרירים חלשים ולשיפור מיומנויות מוטוריות ועוד.

אשמח להרחיב או לענות לשאלותיכם- מיכל- בר – נס.

הכתבה פורסמה במקור באתר:http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=1593

מוטוריקה זו לא מילה גסה

מוטוריקה גסה היא הבסיס לכל התפקודים של הילד וממנה מתפתחת המוטוריקה עדינה, המתבטאת במיומנויות המורכבות.  על מנת שילד יוכל לתפקד במוטוריקה עדינה חשוב שהמוטוריקה הגסה תהיה במיטבה. המשחק השכיח אצל רוב הילדים – בניית מגדל קוביות הוא דוגמא הממחישה את חשיבות המוטוריקה הגסה כמבססת את העדינה.

אגב, משחק בניית הקוביות נחשב לאחד המבדקים למוטוריקה עדינה.

אז מה בעצם צריך לקרות כדי שהילד שלכם יוכל לבנות מגדל קוביות? לנו זה נראה מטלה פשוטה וקלה, אך המיומנויות הנדרשות מהילד והתיאום בין חלקי הגוף הם הרבה יותר מורכבות מכך.

בשביל לבנות מגדל צריך קודם לשבת טוב, כי אם הבסיס רעוע ולא יציב אי אפשר לבצע את המשימה ולבנות את המגדל. ישיבה טובה מצריכה אגן יציב ונטוע במשטח הישיבה, כשהשרירים סביב הבטן והגב התחתונים מיצבים את הילד אך בו בזמן מאפשרים תנועה ושליטה. שרירי הבטן והגב חייבים להיות חזקים ומוחזקים במידה הנכונה כדי לייצב את הישיבה של הילד אך בו בזמן לאפשר חופש ותנועה.

מעליהם, חשוב שהשכמות יהיו במקומן, אף הן מיוצבות טוב, תוך כדי עבודה מתואמת של שרירי בית חזה.

זה הבסיס של בניית מגדל קוביות (תחשבו על זה כשאתם צופים בילדכם משחק).

כשהבסיס יציב, הראש גם מוחזק טוב ואז קשר העין-יד של הילד משתפר. העיניים יכולות לנוע עם הראש ולראות את הקוביות ואת היד הפועלת.

לביצוע הפעולה (להניח קובייה מעל קובייה) צריך כעת תנועה יציבה של הכתף ואחזקתה באוויר ובמיקום הנכון.  מרפק מוחזק כראוי, שורש כף יד יציב. וכן, תנועה וכוח מותאמים באצבעות. ואז (סוף סוף)  ניתן לבנות את המגדל.

כשאחד המרכיבים בדרך לא מבצע את חלקו כראוי הביצוע לא מספיק טוב (אתם בטח מעלים בדמיון קובייה רעועה שעומדת ליפול ועמה כל המגדל הקורס).

רוב הילדים יודעים מה לעשות ואיך לעשות. אך, מה קורה כשהם לא מצליחים? כשיש בעיה בביצוע בכל אחד מהשלבים שפירטתי קודם?

תחשבו מהי מידת התסכול שחש הילד, והאכזבה מהכישלון במשימה. ילד שרוצה ולא מצליח בגלל בעיה מוטורית יפסיק במוקדם ובמאוחר לנסות שוב ושוב להצליח במשימה. לכך, השלכות רבות על הדימוי העצמי, הביטחון העצמי והערך העצמי של הילד. בטח ובטח כיצד יתמודד בעתיד עם אתגרים נוספים.

לסיום, טיפ ממני – נסו לצפות במשחק של הילד שלכם ולהבחין האם יש מגבלות או קשיים כלשהם בעת המשחק. גם אם יש צל של ספק, שווה לבדוק את העניין.