נעלי תינוקות – מתי ומה לרכוש

מרגש מאוד לראות פעוטות עושים את צעדיהם הראשונים. רכישת נעלי תינוקות ראשונות היא צעד חשוב לבניית יציבה נכונה ובטחון אורטופדי עבור הזאטוט שלכם. מתי כדאי לרכוש נעלי תינוקות? כיצד לבחור? על כך ועוד בכתבה הבאה.

מרגש מאוד לראות את הפעוט הקטן מתהלך לו כמו ברווז כשהוא עושה את הצעדים הראשונים בחייו. אז בוודאי עולה המחשבה על הנעליים הראשונות שכל כך ייחלנו להן. כפות הרגליים שלתינוקות הן חשובות ויקרות ערך. הן יצעדו כ- 100 אלף ק"מ במהלך החיים ולכן חשוב לדאוג להן כבר מהיום הראשון ללידה.

נעליים ראשונות- מתי באמת הפעוט שלנו צריך אותן?

לפני שהתינוק שלך מתחיל ללכת, הוא לא צריך נעליים. למעשה, קניית נעליים טרם הזמן הנדרש עלולה לעכב את ההתפתחות המוטורית של תינוקך. לפני ביצוע הצעד הראשון, כאשר הם בעיקר בסביבה בטוחה, אפשר לגרוב גרביים או נעלי תינוקות בעלי סוליית בד על מנת לשמור על חומם גופם. כמובן, גם לפי דרך הטבע, ניתן להשאיר אותם יחפים.

בסביבות גיל 10-11 חודשים תינוקכם יוכל יעמוד כאשר אצבעות רגליו מפוסקות. לרוב, בשלב זה הוא לא ירים את כף הרגל מעל פני השטח על מנת לשמור על יציבות. לכן הורים יקרים, אל תמהרו לקנות את הנעליים הראשונות מוקדם מידי.בניגוד ל"נעלי תינוקות", שהם יותר כמו נעלי בית, נעליים ראשונות לילדים הן יותר תומכות, בעלות סוליה קשיחה (בדרך כלל גומי) והן גם אוחזות טוב יותר את כף הרגל. הנעליים יגנו על כפות רגליו של תינוקך באזורים מחוץ לבית ובכל מקום בו תתכן סכנה לכפות רגליו.

במרחב הביתי ומחוץ לבית (באזור בעל פני שטח בטוחים כגון חול), זה עדיין רעיון טוב לאפשר להולך הרגל החדש לגרוב גרביים, נעלי בד רכות והטוב ביותר הוא שיילך יחף (במידה שפני השטח נעימים מספיק על מנת שיהיו לו נוח). ההתהלכות הזו תורמת להם מאוד ובעצם מאפשרת להם לבנות את חוזק שרירי הרגליים שלהם ולפתח את הקואורדינציה של רגליהם וכפות רגליהם.

נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש
עושים את הצעד הראשון

קיים שוני גדול מאוד בין כף רגלו של תינוק שרק נולד לבין כף רגלו של אדם מבוגר. כפות הרגליים מתפתחות כך שהסחוס בהן מקשיח ועובר תהליך שבסופו יהפוך ל-26 העצמות כפי שקיים בכף רגלו של אדם בוגר. תהליך זה מתמשך עד סביבות גיל 18 שנים. בעיות רבות בכפות הרגליים אצל מבוגרים התחילו בגלל שבילדותם לא נעלו את הנעליים הנכונות שמתאימות להם.

טיפ טופ ועוד מספר טיפים…

  • רצוי ללכת לחנות שמתמחה בנעלי ילדים. כך אפשר להבטיח שיהיה להם את הניסיון והידע הנדרש כדי לעזור בבחירת הנעל. המידות של נעליים הראשונות נעות בדרך כלל בין 18 ל-23.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש "הנעל הראשונה" אמורה להיות בעלת סוליה גמישה ולא קשיחה. בנוסף, היא צריכה להיות ניתנת לאחיזה, מחוספסת מספיק ולא מחליקה. חשוב לשאול האם הסוליה מונעת החלקה.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש הנעל אמורה להיות בעלת משקל קל, סגורה מאחור ונותנת תמיכה בקרסול ובעקב כף הרגל. רצוי לבדוק שהיא גם מרופדת ונעימה מבפנים.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש על מנת לבדוק האם הנעליים תואמות במידה לאורך כף הרגל של ילדכם, רצוי לבצע את הבדיקה הזו שהילד עומד. אמור להיות לכם מספיק מקום כדי להכניס את הזרת שלכם בין העקב של רגלו לנעל עצמה. אם יש מקום עודף סימן שהנעל במידה גדולה מידי. בנוסף, לחיצה עם הבוהן שלנו על הקצה הקדמי של הנעל אמורה להפריד בינה לבין קצות האצבעות של ילדנו.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכושאל תצפו שכפות הרגליים הקטנות ישתחלו במהרה לתוך הנעליים. לאחר שמדדו את הנעליים, תנו להם מעט להסתובב בחנות ואז תבדקו האם המידה מתאימה להם.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוששימו לב כי השרוכים ארוכים מספיק על מנת לקשור קשר כפול. במידה והשרוכים קצרים, רצוי לרכוש בחנות זוג שרוכים ארוכים חלופי.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכושיש הורים שמעדיפים נעליים בעלות סגר סקוטש. חשוב לזכור כי ברגע שהילד מבין כיצד ניתן לפתוח את אותו הסגר, הוא יעשה את בתדירות גבוהה יותר מאשר היה עושה עם שרוכים למשל. ככה שלמרות שלהורים סקוטש הוא פיתרון פשוט מהיר, כך הוא גם לילדים.
  • נעלי תינוקות - מתי ומה לרכושיש ילדים שהמשקל של הנעל והגבלת התנועה מפריעים להם ולוקח להם זמן ארוך יותר להתרגל לנעליים. בשונה מכך, יש ילדים שהליכתם משתפרת עם התמיכה שהנעליים מספקות. חשוב להיות קשובים למה שהילד שלכם מרגיש ולאופן הליכתו.
נעלי תינוקות - מתי ומה לרכוש
רצוי לרכוש בחנויות לנעלי ילדים

יום אחד זה הקטן גדול יהיה

חשוב לזכור במהלך תהליך קניית הנעליים כי כפות רגליהם של הקטנטנים עדיין בשלבי התפתחות והן שונות מכפות רגליו של אדם בוגר. בכל זאת, רצוי לשים לב ולהתייחס לתנועות כף הרגל של ילדכם. לדוגמא, כף רגל שנראית שטוחה ולא בעלת קשת יכולה להיות עם חשד לפלטפוס (כפות רגליים שטוחות). בדרך כלל קשה לזהות רגליים שטוחות אצל ילדים במיוחד כשהם בגילאים צעירים מאוד. השומן סביב אותו האזור מסתיר את צורת הרגל האמיתית של תינוקות. ככה קשה לזהות גם את סוג הקשת האמיתית של כף הרגל. ככל שיחלפו החודשים והפעוט מתחיל ללכת, מצב כפות הרגליים הופך להיות יותר ברור.

"עובר במשפחה"

כל ילד וקצב הגדילה וההתפתחות שלו. תינוקות מכפילים את גודל כף רגלם בשנה הראשונה לחייהם. רצוי לבדוק כל כמה שבועות האם הנעליים במידה שקנינו עדיין מתאימות לילדנו. רוב הסיכויים שכל שלושה חודשים יהיה צורך בקניית זוג חדש. יש נעליים ש"עוברות במשפחה" וזה תלוי בשוני בין כפות הרגליים של הילדים ובמצב הנעל. נעל בלויה, שהריפוד הפנימי שחוק או נעל שהסוליות שלה נשחקו לפי צורת ההליכה של הרגל – לא מתאימה להעברה בין הילדים.

אשמח להרחיב או לענות לשאלותיכם: מיכל  בר- נס.

הכתבה פורסמה במקור באתר:

http://www.beok.co.il/Category/Article/11931/

פיזיותרפיה התפתחותית לילדים – מהי?

ילדים הם לא רק מבוגרים מיניאטוריים. במהלך ההתפתחות מתינוקות לבני נוער, ילדים כל הזמן גדלים ומתפתחים, פיזית ונפשית. כאשר, כל שלב בהתפתחות חיוני לשלב הבא. ככל שהשלבים המוקדמים איכותיים יותר כך זה יתבטא בהמשך. לעיתים, ישנם הפרעות בהתפתחות או ליקויים שמאלצים התערבות של פיזיותרפיסט התפתחותי.

בגדול, ניתן לחלק את ההפרעות לכמה קטגוריות מרכזיות:

  • ריאות ומערכת כללית
  • מוח ומע' העצבים
  • פיתוח הפרעות בהתפתחות
  • ליקויים או פגיעות בעצמות, המפרקים והשרירים

תחום הפיזיותרפיה ההתפתחותית שונה מפיזיותרפיה למבוגרים, מהסיבה שליקויים  או פגיעות טראומטיות על ילד מנוהלים באופן שונה מפציעות דומות שניתן לראות אצל מבוגרים. לעיתים קרובות, תקופות ההחלמה והכוחות המכאניים אצל ילד  ישתנו בכל שלב בהתפתחותו.

כמו כן, ישנן בעיות התפתחותיות כגון שיתוק מוחין, ניוון שרירים, עקמת סיסטיק פיברוזיס ושם יש הכרח לטיפול פיזיותרפי סטי אינטנסיבי, לעיתים גם בשלבים שונים של חיי הילד.

הבדל המשמעותי בין טיפול פיזיותרפי התפתחותי לטיפול פיזיותרפיה אצל בוגרים זה שאצל תינוקות וילדים הטיפול נעשה תוך כדי ההתפתחות ומלמדים את התינוק/ילד להתמודד עם הפעילות הנלמדת בזמן שאצל בוגרים הידע היה קיים כלומר המוח מכיר את הפעילות וצריך ללמד מחדש או דרכים עוקפות אבל בכל מקרה הידע המוקדם היה .

לדוגמא: הליכה – תינוק עם עיכוב בהליכה: בפיזיותרפיה מלמדים את הגוף שלו את כל המרכיבים שדרושים להליכה שמאיזה שהיא סיבה הילד לא הצליח לרכוש בעצמו ואדם בוגר הלך ומסיבה כלשהיא לא מצליח ללכת בפיזיותרפיה מנסים להחזיר לו את היכולת.

מכאן ניתן להסיק שהטיפול של ילד תוך כדי התפתחות דורש מיומנות שונה וייחודית.

 חשוב  מאד להבהיר שפיזיותרפיסטית התפתחותית לומדת ארבע שנים באוניברסיטה לקבלת תואר בפיזיותרפיה שמאפשר להוציא רישיון עבודה של משרד הבריאות שרק איתו אפשר לעבוד כפיזיותרפיסט. בהמשך יש צורך בשנים רבות של ניסיון תוך השתתפות בקורסים שבהם לומדים את יסודות הטיפול בילדים ובהמשך קורסים מתקדמים וקורסי טיפול בתינוקות.כמובן שכל הזמן יש צורך להתעדכן מאחר וזה תחום מאד דינמי.

הליכה על חבל דק – יציבות אצל ילדים

ללכת רק על הקווים זה לא משחק ילדים. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אך יציבות זה הבסיס לתנועה.

איך בכלל אנחנו מצליחים להושיט יד ולקחת משהו מהמדף? להתכופף? ללכת? לרקוד? כל התפקוד המוטורי שלנו מתקיים הודות ליכולת  לייצב את גופנו. כשהגוף מיוצב רק אז החלק בגוף שצריך לבצע את התנועה, יכול באמת לתפקד.

לדוגמא איך נצליח להוריד משהו מהמדף? אנחנו חייבים לעמוד בצורה יציבה עם הרגליים על הקרקע, אגן מיוצב, הגו (בטן וגב), חגורת הכתפיים והראש  צריכים להיות ממוקמים במקום הנכון ומוחזקים. במידה וכל אלה באמת קורים בצורה נכונה, רק אז נוכל להושיט את היד ולקחת את החפץ. לא כל כך פשוט כמו שחשבתם!

 תוך כדי תנועה

יציבות ושליטה מוטורית משרתות שתי מטרות עיקריות:

1. התמודדות עם שווי משקל – כלומר עבודה מתואמת של כל השרירים בעוצמה הרלוונטית לתנועה שאנחנו רוצים לבצע כדי לשמור על יציבות. זה אומר שמצד אחד, כשאנחנו רוצים לעמוד כל השרירים שמעורבים בשמירה על יציבות צריכים לעבוד בתזמון ועוצמה נכונה. אך מצד שני, הם צריכים לאפשר את העמידה היציבה מבלי לקבע את הגוף, כדי לאפשר תנועות אחרות כמו הושטת יד.

2. גישור בין התחושה לפעולה אקטיבית – אנחנו מסוגלים לבצע פעולות כמו הושטת יד מבלי להסתכל בגוף שלנו, זאת אודות למוח שלנו שמעביר מידע על מיקום האיברים. המסרים שמגיעים ממנו מאפשרים לגוף לדעת איזה שרירים צריכים לפעול כדי לשמור על יציבות.

בקיצור, אם לא הבנתם עד עכשיו שיציבות היא פעולה מורכבת ואקטיבית שדורשת יכולת תמרון בין יציבות מוחלטת לתנועה. מה שחשוב זו המידה והתיאום ביניהם.

הכתבה פורסמה בפורטל BWoman. להמשך קריאת הכתבה לחצו כאן.

צעד אחרי צעד

כל התשובות על התפתחות מוטורית תקינה של ילדים

כל הורה תמיד מודאג מהתפתחות ילדיו. כל הורה רוצה שהילד שלו יגיע לכל היעדים כמו כולם. לעיתים, המעקב אחרי טבלאות ההתפתחות עשוי להיות מתסכל ומפחיד. האם הילד שלי מפגר אחרי האחרים? האם הוא נמצא בטווח הנורמלי? האם הוא מאחר להתהפך או לזחול? הורים מוצאים את עצמם מתמודדים יום יום בשאלות המטרידות הללו. אז בואו נעשה סדר ונראה מהי באמת התפתחות מוטורית תקינה של ילדים.

מגדל קוביות

איך מודדים התפתחות? קודם כל ע"י התבוננות. כדי להבין את מורכבות ההתפתחות על גווניה נזקקו למעקב והסתכלות ארוכת טווח בתינוקות שהתפתחותן תקינה וכך כמובן לומדים את הטווח הרחב והמגוון של ההתפתחות התקינה של התינוק. כך ניתן לאתר את אלה שהתפתחותם שונה.

התפתחות התינוק היא כמו פירמידה. כל שלב נבנה על גבי השלב שלפניו, לכן חשוב הבסיס והשלבים הראשונים, כשהבסיס רעוע נפגמים גם שלבי ההתפתחות הבאים.

כשמסתכלים על תינוק מתפתח אנחנו רואים את ציוני הדרך שלו: מתהפך, זוחל, מתיישב, נעמד והולך. בעזרת ציוני דרך אלו התינוק מתקדם בשלבי החיים מתנועע ופועל.

אז מהם שלבי ההתפתחות?

שלבי ההתפתחות שפירטתי כאן הם הממוצעים בהתפתחות של תינוקות וילדים. טווח הנורמה הוא יותר רחב ממה שנקוב כאן. מה חשוב להדגיש (לכל האמהות שכבר מתחילות לחשב מתי הילד שלהם ביצע את כל השלבים הללו) הוא שהגעה לאחד השלבים מוקדם או מאוחר יותר מהטווחים הללו אינה ערובה להצלחת הילד בעתיד. לכן, לא צריך לחשוש ולהסיק מסקנות מטרידות גם אם הילד לא נמצא בטווח הזה

חודש שלב התפתחות
3 חודשים שליטת ראש מלאה, שכיבה על אמות
4 חודשים הושטת יד למשחק על אמות, שכיבה צידית
6 חודשים התרוממות על ידיים ישרות, סימטריה מושלמת, תחילת זחילה על הגחון
7 חודשים סיבוב בציר, תחילת הליכה על שש, הושבה
9 חודשים מושך לעמידה, משחק והולך סביב רהיטים
10 חודשים מתיישב, שיפור בהליכת שש, ויורד לאחור מרהיט
12 חודשים מתחיל עמידה עצמאית, דוחף כיסא ותחילת הליכה עצמאית
15 חודשים הליכה לאחור, טיפוס על רהיטים
18 חודשים טווח הנורמה להליכה עצמאית
24 חודשים משחקי כדור
גיל 3 שנים התחלת רכיבה על אופניים, קפיצה, ריצה ומכשולים
גיל 4 שנים טיפוס על מתקנים, שליטה מלאה באופניים וקפיצה על רגל אחת
גיל 5 שנים שליטה מוטורית טובה בכל המתקנים

תוך כדי תנועה

לעיתים חשוב יותר להבחין בצורה  שבה הילד מבצע את השלבים. לא מספיק להכריז בגאווה ש"הילד שלי כבר יושב\ זוחל\הולך", השאלה האם הוא עושה זאת בצורה נכונה ותקינה.

את המשך הכתבה תוכלו לקרוא באתר של יפעת, מעגל אימהות.

מוטוריקה זו לא מילה גסה

מוטוריקה גסה היא הבסיס לכל התפקודים של הילד וממנה מתפתחת המוטוריקה עדינה, המתבטאת במיומנויות המורכבות.  על מנת שילד יוכל לתפקד במוטוריקה עדינה חשוב שהמוטוריקה הגסה תהיה במיטבה. המשחק השכיח אצל רוב הילדים – בניית מגדל קוביות הוא דוגמא הממחישה את חשיבות המוטוריקה הגסה כמבססת את העדינה.

אגב, משחק בניית הקוביות נחשב לאחד המבדקים למוטוריקה עדינה.

אז מה בעצם צריך לקרות כדי שהילד שלכם יוכל לבנות מגדל קוביות? לנו זה נראה מטלה פשוטה וקלה, אך המיומנויות הנדרשות מהילד והתיאום בין חלקי הגוף הם הרבה יותר מורכבות מכך.

בשביל לבנות מגדל צריך קודם לשבת טוב, כי אם הבסיס רעוע ולא יציב אי אפשר לבצע את המשימה ולבנות את המגדל. ישיבה טובה מצריכה אגן יציב ונטוע במשטח הישיבה, כשהשרירים סביב הבטן והגב התחתונים מיצבים את הילד אך בו בזמן מאפשרים תנועה ושליטה. שרירי הבטן והגב חייבים להיות חזקים ומוחזקים במידה הנכונה כדי לייצב את הישיבה של הילד אך בו בזמן לאפשר חופש ותנועה.

מעליהם, חשוב שהשכמות יהיו במקומן, אף הן מיוצבות טוב, תוך כדי עבודה מתואמת של שרירי בית חזה.

זה הבסיס של בניית מגדל קוביות (תחשבו על זה כשאתם צופים בילדכם משחק).

כשהבסיס יציב, הראש גם מוחזק טוב ואז קשר העין-יד של הילד משתפר. העיניים יכולות לנוע עם הראש ולראות את הקוביות ואת היד הפועלת.

לביצוע הפעולה (להניח קובייה מעל קובייה) צריך כעת תנועה יציבה של הכתף ואחזקתה באוויר ובמיקום הנכון.  מרפק מוחזק כראוי, שורש כף יד יציב. וכן, תנועה וכוח מותאמים באצבעות. ואז (סוף סוף)  ניתן לבנות את המגדל.

כשאחד המרכיבים בדרך לא מבצע את חלקו כראוי הביצוע לא מספיק טוב (אתם בטח מעלים בדמיון קובייה רעועה שעומדת ליפול ועמה כל המגדל הקורס).

רוב הילדים יודעים מה לעשות ואיך לעשות. אך, מה קורה כשהם לא מצליחים? כשיש בעיה בביצוע בכל אחד מהשלבים שפירטתי קודם?

תחשבו מהי מידת התסכול שחש הילד, והאכזבה מהכישלון במשימה. ילד שרוצה ולא מצליח בגלל בעיה מוטורית יפסיק במוקדם ובמאוחר לנסות שוב ושוב להצליח במשימה. לכך, השלכות רבות על הדימוי העצמי, הביטחון העצמי והערך העצמי של הילד. בטח ובטח כיצד יתמודד בעתיד עם אתגרים נוספים.

לסיום, טיפ ממני – נסו לצפות במשחק של הילד שלכם ולהבחין האם יש מגבלות או קשיים כלשהם בעת המשחק. גם אם יש צל של ספק, שווה לבדוק את העניין.

משחקים לילדים: בתוך הבלאגן יש למידה

האם באמת משחקי ילדים תורמים להתפתחות שלהם, ולמה צריך לאפשר להם לשחק עם בני גילם?

אנחנו כבר שכחנו מזמן מהי חדוות המשחק, אנחנו מרגישים שהצעצועים של הילדים שלנו הם מכשול נוסף בדרך לבית מסודר ומאורגן. אבל חשוב לדעת שלמשחק יש תפקיד גדול ומשמעותי בהתפתחות הילד.

היתרונות של משחקים עבור הילדים:

אינטראקציה עם בני גילו. מעבר לקשר בין ההורה לילד,שגם לפיתוחו תורם המשחק, בזמן משחק התינוק לומד ליצור אינטראקציה עם בני גילו. כיצד לוותר, לשתף, לפעול יחד למען מטרה משותפת או ליצור ממשהו חדש. המשחק הוא תרגול ופיתוח הדמיון והיצירתיות והוא הבסיס לקשרים ומיומנויות חברתיות עם אחרים.

הסקת המסקנות. המשחק תורם להסקת מסקנות אצל הילד. על ידי הכנסת חפץ קטן יותר לתוך חפץ גדול יותר הילד מתנסה בהבנה שאי אפשר להכניס חפץ גדול לתוך קטן. לנו זה נראה מובן מאליו, אך עבור הזאטוטים מדובר בדבר מורכב ורק על ידי התנסויות חוזרות ונשנות הילד יכול להפנים.

זיהוי המרחב. כשילד לומד להתכופף מתחת לשולחן מתפתחת ההבנה של מעל ומתחת, זהו הבסיס עבורו לבנות מגדל קוביות, להשחיל טבעות ועוד או כאשר הוא עולה על גרם מדרגות ומסתכל למטה (ואז אנחנו נבהלים מאוד), כך מתפתחת אצלו ההבנה והפרופורציה של מה זה גבוה ונמוך.

מי גאון של אמא?

המשחק הוא בעצם חקירה ולימוד בלתי פוסקים, והוא תורם להשכלה ולרכישת ידע.

משחק עם מספר חפצים כמו קוביות, בובות, כלי עבודה, כלי אוכל או כל דבר אחר, מלמד בדרך עקיפה על כמויות, והתוצאה של החסרה והוספה. כשמסדרים צלחות וכוסות או ברגים מתפתחת ההבנה של זוגות, מיון, כיוונים, צורות שונות. זה הבסיס להמשך לימוד.

דרך הגוף

הלימוד הראשוני של כל הפעולות האלה מגיע דרך תנועה של הגוף. לכן, התפתחות מוטורית תקינה היא הכרחית! כשהתפקוד המוטורי לא מאפשר לילד לשחק (להתכופף, לאחוז וכו') אז הלמידה היא הרבה יותר טכנית וההפנמה הרבה יותר קשה.יש חשיבות רבה למשחק אמיתי, לא רק כזה מול מסך מחשב. למשחק ולתנועת הגוף יש משמעות חשובה בהתפתחות.

את ההמשך תוכלו לקרוא בכתבה שכתבתי לערוץ משפחה באונלייף.

 


"ילד אסור ילד מותר" – מוטוריקה ואיכות החיים של ילד

דמיינו לכם את תחושת הנחיתות והבושה של ילד או ילדה שלא יעזו לקום לרקוד בחברת חבריהם לגן, כי הם מרגישים מגושמים או יוצאי דופן.

החשיבות של מוטוריקה היא רבה, ומהווה את הבסיס שמאפשר לילד שלכם למצות את הפוטנציאל שלו.

מוטוריקה תקינה היא משמעותית כדי לא לגרום לעיכוב בהתפתחות המוטוריקה גסה, היכולת השכלית  וכמובן תחושת הערך העצמי של ילדכם.

כמו שאתם וודאי יודעים, בגן כל הילדים רוצים להגיע לאותו מתקן שעשועים. ילד שמתקשה לרוץ כמו כולם לא יצליח להגיע אף פעם למתקן. יתכן שייפול בדרך או שידחפו אותו או שהוא יגיע תמיד בסוף ולא יעלה על המתקן.

בסופו של דבר הוא יוותר וילך לשחק בארגז החול או בפינה אחרת. לא כי הוא לא רצה, אלא כי זה מה שהסתייע לו. ההשפעה היא עצומה על הביטחון העצמי שלו, על תפיסת ההצלחה שלו. ילד כזה יתחיל לבחור בחלופות משחק או בנקיטת החלטות שהן ברירה למה שהוא מסוגל ולא פרי נטיות ליבו.

כך לדוגמא הוא יוותר על משחקי כדור עם שאר הילדים כי תמיד דוחפים אותו והוא לא מצליח. במפגש בגן או בכיתה הוא יתקשה לשבת לאורך זמן, במקום להקשיב לנאמר בכיתה הוא יהיה עסוק בלדאוג לשבת בלי "להימרח" על השכן ואז הוא גם לא יהיה פנוי לשמוע ולהפנים את השיעור.

ילד הסובל מבעיה מוטורית יתקשה לשמור על תנוחה קבועה, במיוחד בישיבה. הוא לא יהיה מסוגל לשחק לאורך זמן. הוא יעבור מהר בין הצעצועים ולא יצליח למצות באמת משחק. ומשחק הוא כמובן חלק מלימוד, התפתחות קוגניטיבית תקינה, חקירה, הבנה, הסקת מסקנות ומהווה בסיס לידע נרכש.

לעיתים, נוטים לאבחן בטעות ילדים עם קושי התארגנות מוטורית שגורם להם להיות כל הזמן בתזוזה, כהיפר אקטיביים, "מופרעים". אבחנה שגויה זו הופכת את הילד ל"מטרה" מצד המורים\גננות ולמעגל של חוסר שביעות רצון מצדם. לכן, לפני שרצים לאבחן את הילד כהיפראקטיבי או סובל מהפרעת קשב וריכוז מומלץ לבדוק האם מסתתרת פה בעיה מוטורית. אבחון נכון כזה יכול למנוע עוגמת נפש רבה לכם ולילדיכם והפיתרון שלו הוא טיפול פיזיותרפי שישפר את איכות חייו של הילד.

בפוסט הבא נדבר על הקשר בין מוטוריקה גסה למוטוריקה עדינה.

מוטוריקה – הצעד הראשון לאיכות חיים

אנחנו כהורים מייחלים רק אושר לילדנו. הדרך המרכזית למימושו מתבטאת ביכולת שלנו לאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם.

לאורך כל ההתפתחות של ילדינו, מוטוריקה היא תנאי הכרחי למימוש פוטנציאל זה.

החשיבות של מוטוריקה היא רבה. והיא מהווה את הבסיס לכל שאר התפקודים בחייהם של ילדינו והשפעתם הישירה עלינו, כהורים. המוטוריקה מאפשרת, למעשה, לכל שאר תפקודי החיים לבוא לידי ביטויי.

ישנם תינוקות וילדים שמתקשים (בדרגות שונות) לבצע פעילויות מוטוריות. עם זאת, חשוב לי לציין, מניסיוני העשיר כפיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית, שכמעט בכל מצב נתון בהתפתחות ניתן לשפר את התפקוד ולהקל על הקושי. כל התקדמות ולו הקטנה ביותר, משפרת ומביאה לצמיחה באיכות החיים.

ילד שהתקשה בהליכה, בישיבה, בזחילה ומשחק, ובעזרת אימון מוטורי יתחיל לצעוד, להתיישב, לזחול ולשחק, יראה דברים אחרת. יתחיל להרגיש תחושות חיוביות ביחס לעצמו ולסביבתו, ויוכל להתפנות להתפתח בכל תחומי החיים.

אני מאמינה שגם ילדים עם בעיות מורכבות וקשות יותר יכולים לשפר את התפקוד ואיכות החיים.

עבורי, כל בעיה קלה כקשה שמפריעה בהתפתחות שווה התייחסות. ותמיד חשוב לבחון האם יש מקום להתערבות בכדי להשפיע ולשפר, ובכך לעזור ולקדם את התינוק והילד.

הטיפול  מתייחד בהשקפה שבאמצעות התגברות או הקלה על כל קושי או בעיה ניתן לשפר את איכות החיים של ילדינו( ובסופו של דבר, שלנו).

תפקוד מוטורי טוב הוא ערובה למיצוי הפוטנציאל בתחומי חיים אחרים של ילדינו, וזה הדבר החשוב ביותר.

בבלוג הזה אשתדל לענות על השאלות, התהיות והמחשבות הטורדניות של כל הורה באשר הוא.

מקווה שאהיה לכם לעזר.

אשמח לענות ולכתוב על נושאים שמעניינים אתכם.