צעד אחרי צעד

כל התשובות על התפתחות מוטורית תקינה של ילדים

כל הורה תמיד מודאג מהתפתחות ילדיו. כל הורה רוצה שהילד שלו יגיע לכל היעדים כמו כולם. לעיתים, המעקב אחרי טבלאות ההתפתחות עשוי להיות מתסכל ומפחיד. האם הילד שלי מפגר אחרי האחרים? האם הוא נמצא בטווח הנורמלי? האם הוא מאחר להתהפך או לזחול? הורים מוצאים את עצמם מתמודדים יום יום בשאלות המטרידות הללו. אז בואו נעשה סדר ונראה מהי באמת התפתחות מוטורית תקינה של ילדים.

מגדל קוביות

איך מודדים התפתחות? קודם כל ע"י התבוננות. כדי להבין את מורכבות ההתפתחות על גווניה נזקקו למעקב והסתכלות ארוכת טווח בתינוקות שהתפתחותן תקינה וכך כמובן לומדים את הטווח הרחב והמגוון של ההתפתחות התקינה של התינוק. כך ניתן לאתר את אלה שהתפתחותם שונה.

התפתחות התינוק היא כמו פירמידה. כל שלב נבנה על גבי השלב שלפניו, לכן חשוב הבסיס והשלבים הראשונים, כשהבסיס רעוע נפגמים גם שלבי ההתפתחות הבאים.

כשמסתכלים על תינוק מתפתח אנחנו רואים את ציוני הדרך שלו: מתהפך, זוחל, מתיישב, נעמד והולך. בעזרת ציוני דרך אלו התינוק מתקדם בשלבי החיים מתנועע ופועל.

אז מהם שלבי ההתפתחות?

שלבי ההתפתחות שפירטתי כאן הם הממוצעים בהתפתחות של תינוקות וילדים. טווח הנורמה הוא יותר רחב ממה שנקוב כאן. מה חשוב להדגיש (לכל האמהות שכבר מתחילות לחשב מתי הילד שלהם ביצע את כל השלבים הללו) הוא שהגעה לאחד השלבים מוקדם או מאוחר יותר מהטווחים הללו אינה ערובה להצלחת הילד בעתיד. לכן, לא צריך לחשוש ולהסיק מסקנות מטרידות גם אם הילד לא נמצא בטווח הזה

חודש שלב התפתחות
3 חודשים שליטת ראש מלאה, שכיבה על אמות
4 חודשים הושטת יד למשחק על אמות, שכיבה צידית
6 חודשים התרוממות על ידיים ישרות, סימטריה מושלמת, תחילת זחילה על הגחון
7 חודשים סיבוב בציר, תחילת הליכה על שש, הושבה
9 חודשים מושך לעמידה, משחק והולך סביב רהיטים
10 חודשים מתיישב, שיפור בהליכת שש, ויורד לאחור מרהיט
12 חודשים מתחיל עמידה עצמאית, דוחף כיסא ותחילת הליכה עצמאית
15 חודשים הליכה לאחור, טיפוס על רהיטים
18 חודשים טווח הנורמה להליכה עצמאית
24 חודשים משחקי כדור
גיל 3 שנים התחלת רכיבה על אופניים, קפיצה, ריצה ומכשולים
גיל 4 שנים טיפוס על מתקנים, שליטה מלאה באופניים וקפיצה על רגל אחת
גיל 5 שנים שליטה מוטורית טובה בכל המתקנים

תוך כדי תנועה

לעיתים חשוב יותר להבחין בצורה  שבה הילד מבצע את השלבים. לא מספיק להכריז בגאווה ש"הילד שלי כבר יושב\ זוחל\הולך", השאלה האם הוא עושה זאת בצורה נכונה ותקינה.

את המשך הכתבה תוכלו לקרוא באתר של יפעת, מעגל אימהות.

"ילד אסור ילד מותר" – מוטוריקה ואיכות החיים של ילד

דמיינו לכם את תחושת הנחיתות והבושה של ילד או ילדה שלא יעזו לקום לרקוד בחברת חבריהם לגן, כי הם מרגישים מגושמים או יוצאי דופן.

החשיבות של מוטוריקה היא רבה, ומהווה את הבסיס שמאפשר לילד שלכם למצות את הפוטנציאל שלו.

מוטוריקה תקינה היא משמעותית כדי לא לגרום לעיכוב בהתפתחות המוטוריקה גסה, היכולת השכלית  וכמובן תחושת הערך העצמי של ילדכם.

כמו שאתם וודאי יודעים, בגן כל הילדים רוצים להגיע לאותו מתקן שעשועים. ילד שמתקשה לרוץ כמו כולם לא יצליח להגיע אף פעם למתקן. יתכן שייפול בדרך או שידחפו אותו או שהוא יגיע תמיד בסוף ולא יעלה על המתקן.

בסופו של דבר הוא יוותר וילך לשחק בארגז החול או בפינה אחרת. לא כי הוא לא רצה, אלא כי זה מה שהסתייע לו. ההשפעה היא עצומה על הביטחון העצמי שלו, על תפיסת ההצלחה שלו. ילד כזה יתחיל לבחור בחלופות משחק או בנקיטת החלטות שהן ברירה למה שהוא מסוגל ולא פרי נטיות ליבו.

כך לדוגמא הוא יוותר על משחקי כדור עם שאר הילדים כי תמיד דוחפים אותו והוא לא מצליח. במפגש בגן או בכיתה הוא יתקשה לשבת לאורך זמן, במקום להקשיב לנאמר בכיתה הוא יהיה עסוק בלדאוג לשבת בלי "להימרח" על השכן ואז הוא גם לא יהיה פנוי לשמוע ולהפנים את השיעור.

ילד הסובל מבעיה מוטורית יתקשה לשמור על תנוחה קבועה, במיוחד בישיבה. הוא לא יהיה מסוגל לשחק לאורך זמן. הוא יעבור מהר בין הצעצועים ולא יצליח למצות באמת משחק. ומשחק הוא כמובן חלק מלימוד, התפתחות קוגניטיבית תקינה, חקירה, הבנה, הסקת מסקנות ומהווה בסיס לידע נרכש.

לעיתים, נוטים לאבחן בטעות ילדים עם קושי התארגנות מוטורית שגורם להם להיות כל הזמן בתזוזה, כהיפר אקטיביים, "מופרעים". אבחנה שגויה זו הופכת את הילד ל"מטרה" מצד המורים\גננות ולמעגל של חוסר שביעות רצון מצדם. לכן, לפני שרצים לאבחן את הילד כהיפראקטיבי או סובל מהפרעת קשב וריכוז מומלץ לבדוק האם מסתתרת פה בעיה מוטורית. אבחון נכון כזה יכול למנוע עוגמת נפש רבה לכם ולילדיכם והפיתרון שלו הוא טיפול פיזיותרפי שישפר את איכות חייו של הילד.

בפוסט הבא נדבר על הקשר בין מוטוריקה גסה למוטוריקה עדינה.