לילד שלכם יש שתי ידיים שמאליות?

הילד שלכם חסר מנוחה? מגושם ומסורבל? חשוב שתדעו – לעיתים ההתנהגות ה"בעייתית" היא סימפטום דווקא לבעייה מוטורית

ישנם מונחים שונים המתארים את הקושי בתיאום\ קואורדינציה: הפרעת קואורדינציה התפתחותית,  (DCD) תסמונת ילד מגושם ועוד. לילדים עם בעיות קואורדינציה לעתים קרובות יש גם קושי בעיבוד מידע במערכות החושית שלהם (למשל הראייה השמיעה והדיבור) – תופעה זו ידועה בשם ליקוי באינטגרציה החושית.

לעיתים, התנהגות הילד מתפרשת  באופן לקוי והוא עשוי  להיחשב "מופרע" ו"היפראקטיבי" – כתוצאה מכך יקבל טיפול שאינו תואם את צריכו ושאינו ישפר את מצבו.בעיה זו עשויה לבוא לידי ביטוי במיני דרכים:

  • עיכוב בהשגת אבני הדרך בהתפתחות כגון ישיבה, זחילה, עמידה והליכה בינקות.
  • ·   קושי בהשגת האיזון ( בקושי עומד על רגל אחת, או מצליח לקפוץ).
  • ·   קושי  בפעילויות כגון זריקת כדור, תופסת וכו'.
  • ·   חוסר יכולת או קושי רכיבה על אופניים.
  • ·   לעתים קרובות עשוי להיתקל באנשים, ליפול או למעוד.
  • ·   חוסר יכולת לשבת בשקט.
  • ·   קושי באכילה בעזרת סכין ומזלג, אכילה בצורה מבולגנת.
  • ·   קושי בהתארגנות –  התלבשות והתפשטות.
  • ·   קושי ביכולת כתיבה וציור, עיכוב בפיתוח יד דומיננטית (ימיני או שמאלי).
  • ·   קושי בהעתקת טקסט מתוך ספר או הלוח.
  • ·   קושי בביצוע הוראות, בריכוז – מוסח בקלות.
  • ·   התבודדות וקושי בפיתוח כישורים חברתיים.
  • ·   הם עשויים להיות ה"מופרעים" בכיתה.

דמיינו את תחושת התסכול של ילד כזה המקבל פידבק מאשים תדיר מהסביבה. כאשר הבעיה היא למעשה סנסורית-מוטורית. אין ספק שאבחון לקוי של הבעיה עשוי לגרום לסבל ועוגמת נפש לילד שילווה בביטחון עצמי ירוד, דימוי עצמי נמוך, מוטיבציה נמוכה ועוד. טיפול לא נכון עשוי לפגוע בילד בהמשך דרכו.

אבחון אצל פיזיותרפיסטית יוכל לוודא האם מדובר בבעיה סנסורית מוטורית. בנוסף, פיזיותרפיסטית התפתחותית תוכל להעריך את יכולתו של הילד לקלוט, למיין ולעבד את המידע מהסביבה . הנושאים שייבחנו בעיקר הם:

·  סף הרגישות לתנועה, מראות, מגע או צלילים.
·  תגובות לגירוי חושי.
·  רמת פעילות של הילד –  גבוהה במיוחד או נמוכה במיוחד.
·  אפיון ההתנהגות של הילד (אימפולסיביות, מוסח, מתוסכל, תוקפני).
·  התפיסה העצמית של הילד (עצלן, משועמם, או בעיית מוטיבציה).

פיזיותרפיה יכולה לעזור לילדים לשפר את המיומנויות מוטוריות שלהם, לסייע להם לחזק שרירים חלשים, ללמוד את דפוסי התנועה ולהשתלב במערכת החושית שלהם.למרות שזה אינו ניתן לריפוי, אימון המיומנויות של הילד בעזרת טיפול פיזיותרפי מתאים, משפר דרמטית את יכולותיו. הטיפול עשוי לכלול תרגילים ומשחקים לחזק שרירים חלשים ולשיפור מיומנויות מוטוריות ועוד.

אשמח להרחיב או לענות לשאלותיכם- מיכל- בר – נס.

הכתבה פורסמה במקור באתר:http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=1593

הליכה על חבל דק – יציבות אצל ילדים

ללכת רק על הקווים זה לא משחק ילדים. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אך יציבות זה הבסיס לתנועה.

איך בכלל אנחנו מצליחים להושיט יד ולקחת משהו מהמדף? להתכופף? ללכת? לרקוד? כל התפקוד המוטורי שלנו מתקיים הודות ליכולת  לייצב את גופנו. כשהגוף מיוצב רק אז החלק בגוף שצריך לבצע את התנועה, יכול באמת לתפקד.

לדוגמא איך נצליח להוריד משהו מהמדף? אנחנו חייבים לעמוד בצורה יציבה עם הרגליים על הקרקע, אגן מיוצב, הגו (בטן וגב), חגורת הכתפיים והראש  צריכים להיות ממוקמים במקום הנכון ומוחזקים. במידה וכל אלה באמת קורים בצורה נכונה, רק אז נוכל להושיט את היד ולקחת את החפץ. לא כל כך פשוט כמו שחשבתם!

 תוך כדי תנועה

יציבות ושליטה מוטורית משרתות שתי מטרות עיקריות:

1. התמודדות עם שווי משקל – כלומר עבודה מתואמת של כל השרירים בעוצמה הרלוונטית לתנועה שאנחנו רוצים לבצע כדי לשמור על יציבות. זה אומר שמצד אחד, כשאנחנו רוצים לעמוד כל השרירים שמעורבים בשמירה על יציבות צריכים לעבוד בתזמון ועוצמה נכונה. אך מצד שני, הם צריכים לאפשר את העמידה היציבה מבלי לקבע את הגוף, כדי לאפשר תנועות אחרות כמו הושטת יד.

2. גישור בין התחושה לפעולה אקטיבית – אנחנו מסוגלים לבצע פעולות כמו הושטת יד מבלי להסתכל בגוף שלנו, זאת אודות למוח שלנו שמעביר מידע על מיקום האיברים. המסרים שמגיעים ממנו מאפשרים לגוף לדעת איזה שרירים צריכים לפעול כדי לשמור על יציבות.

בקיצור, אם לא הבנתם עד עכשיו שיציבות היא פעולה מורכבת ואקטיבית שדורשת יכולת תמרון בין יציבות מוחלטת לתנועה. מה שחשוב זו המידה והתיאום ביניהם.

הכתבה פורסמה בפורטל BWoman. להמשך קריאת הכתבה לחצו כאן.