מה הקשר בין תנועה מוטורית תקינה וחגורת האגן?

חגורת האגן היא אזור האגן והשרירים העוטפים אותה, והם מהווים את הליבה של השליטה המוטורית. בואו לקרוא כיצד הדברים יכולים להשפיע על פעולות בסיסיות שהתינוק שלכם מבצע בכל יום

ל"טוסיק" של ילדכם יש חשיבות יותר גדולה ממה שחשבתם. למעשה, חגורת האגן והשליטה המוטורית בה היא הבסיס לכל תנועה. נסו לחשוב איך הייתם זזים ונעים אם החלק של האגן היה מקובע. הכתבה הבאה נכתבה בכדי להבהיר עד כמה חשוב לחזק את שרירי האגן ומה קורה כאשר החלק הזה אצל ילדיכם לא מספיק מחוזק.

 

מהי חגורת האגן?

חגורת האגן היא אזור האגן והשרירים העוטפים אותה. הם מהווים את הליבה של השליטה המוטורית. היציבות של האגן משפיעה על התפקוד של כל מה שמעליו ומתחתיו.

שרירי חגורת האגן כוללים את שרירי הבטן התחתונים מלפנים, שרירי האגן מאחור, ושרירי קרקעית האגן ששומרים את האיברים הפנימיים במקומם.

שרירי חגורת האגן למעשה מחזיקים את כל חלקי הגוף שמעליו – עמוד השדרה, חגורת הכתפיים (ממנו יוצאות הידיים) והראש.

בסיס הפירמידה

יציבות אזור האגן נמצאת בבסיס הפירמידה, מאפשרת תנועה בודדת (ללא השתתפות של חלקים אחרים בגוף) של יד, כתף, ראש וכו'. אם האגן לא יציב – הבסיס רעוע ויתכן שבעת שילדכם ינסה לבצע תנועה (אפילו הקלה ביותר) היא תהיה "לולבית", כלומר – התנועות מעל האגן יהיו לא יציבות ולא מדויקות.

כשהאגן לא מוחזק טוב על ידי השרירים שלו אז להמשך עמוד השדרה אין בסיס נכון להתייצב מעליו. דבר זה גורר שלל ליקיים מוטוריים – המיקום שלו לא יהיה נכון, החוליות לא יהיו מונחות בדיוק אחת מעל השנייה ואז הראש לא יהיה באמצע הגוף, המבט לא יהיה בדיוק קדימה – כלומר תיווצר בעיה של מיקוד ואז שאר ביצועיהתנועות יהיה בהתאם.

בואו ניקח לדוגמה פעולות שכל ילד מבצע בשלב כזה או אחר – השחלה של טבעות למוט, כתיבה וציור, גזירה, יצירה ועוד – מה קורה בכל אחת מהפעולות הללו? תחזיקו חזק אתם נכנסים עכשיו למעבה הגוף:

בביצוע פעולות אלו, השכמות (שהן הבסיס של חגורת הכתפיים) מונחות על החלק האחורי של בית החזה. אם החוליות לא ממוקמות טוב והבסיס לא יציב – השכמות לא יהיו מונחות נכון. דבר זה יוביל לכך שחגורת הכתפיים לא תהיה יציבה ומנח הזרועות, האמות, שורש כף היד ואצבעות – משתבש. אז כעת אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה נפגמת הפעולה שלנו נראית כל כך טריוויאלית.

דוגמה נוספת שמתייחסת לחלק שמתחת האגן, והיא קשורה לפעולות שכל ילד מצופה לבצע בשלב כזה או אחר – הליכה, ריצה, קפיצה וכו'.

מפרקי הירכיים יוצאים מהאגן, כשהאגן לא מוחזק מספיק טוב על ידי השרירים אז החיבור בין האגן לירכיים לא מספיק יציב ומדויק ויתכן גם לא סימטרי. דבר זה משפיע על מפרק הברך שמשפיע על מנח השוק, מפרק הקרסול ומנח כפות הרגליים.

כיצד מטפלים בבעיה?

עכשיו אתם מבינים כמה חשוב להתייחס למנח ותפקוד השרירים של חגורת האגן כי ברגע שקיימת חולשה בשרירים הדבר משפיע מיד על תפקודם של שאר חלקי הגוף.

במסגרת טיפול אנשי המקצוע מחזקים את שרירי הבטן הקדמיים, שרירי הגב העמוקים ושרירי ה"טוסיק" והירכיים העליונים. העבודה נעשית במנחים השונים: שכיבה, ישיבה, עמידת שש, עמידה וכו' – בהתאם לרמת התפקוד של התינוק או הילד. התרגול הוא אקטיבי – תוך כדי תנועה, בדרגות קושי שונות, כשהמטרה היא לשפר את "איכות" התנועה (תנועה מדויקת שיש לילד שליטה עליה).

בטיפול לא עובדים על תרגילים ספציפיים, אלה על תנועות תפקודיות שהילד מבצע בחיי היום יום. לדוגמה – כשתינוק עומד בעמידת שש כששורש כף היד בקו אנכי לכתפיים והברכיים אנכיות לפרקי הירכיים הוא מאמץ את שרירי בטן, שרירי גב עמוקים ושרירי ה"טוסיק". כאשר הוא  מושיט יד למשחק מתנוחה זו, הוא מתגבר את עבודת השרירים סביב אזור האגן כדי למנוע נפילה. התזוזה שלו – דורשת ממנו שליטה בשרירים. במסגרת טיפול מתקנים ומחזקים את התנועות הנכונות.

זה תמיד "מפתיע" איך ברגע שמחזקים שרירים אלו יש שיפור באיכות התפקוד של שאר חלקי הגוף ולמעשה שיפור ניכר באיכות הבצוע המוטורי. כל זה קורה ברגע שתשימו דגש על תפקוד שרירי חגורת האגן.

אשמח להרחיב או לענות לשאלותיכם- מיכל- בר – נס.

הכתבה פורסמה במקור באתר:http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=1423

המדריך להורה המודאג – מתי צריך לשקול אבחון מוטורי לילד

מתי צריך לשקול טיפול פיזיותרפיסטי לילדים? איך מזהים בעיה? במה הטיפול יכול לעזור?

ניתן לכנות "פיזיותרפיסטית ילדים" כמומחית לתנועה, ובמיוחד להתפתחות התנועה של תינוקות וילדים. מטרתה היא לעזור לילדים להשיג התפתחות פיזית ונפשית אופטימאלית לפי יכולתם. חשוב לזכור שילדים הם לא "מבוגרים קטנים". בטיפול פיזיותרפיסטי אנו נוהגים לעודד את הילד להשיג את המיטב שלו ולממש את יכולותיו באמצעות משחק והנאה. ולכן הגישה של פיזיותרפיה התפתחותית היא אחרת.

כהורים, אתם וודאי מודעים לכך שתינוקות וילדים אוהבים להתנועע במרחב. לא בכדי,  באמצעות התנועה, הילדים לומדים על עצמם ועל סביבתם. לצערנו, ישנם תנאים רבים אשר יכולים להשפיע על מבנה גוף של הילד ועל היכולת שלו לנוע. תנאים אלו יכולים להיות מולדים (מומים מולדים) או נרכשים, הם יכולים להיות קשים או קלים והם יכולים להיות לטווח ארוך או קצר. בכל מקרה הם עשויים להפחית את יכולתו של הילד לנוע בחופשיות בצורה טובה. דבר זה עשוי להשפיע על התפתחות פיזית, מבנית ו / או פונקציונלית, שעשויה גם לפגוע בלמידה של הילד, ולהוביל לחוסר ביטחון עצמי.

מה כולל טיפול פיזיותרפיסטי?

הטיפול עשוי להיות באמצעות עיסוי ומתיחות, טיפול נוירו התפתחותית, תרגילים ספציפיים לשיפור יציבה ועוד. בביצוע מקפידים תמיד להתייחס לילד בעדינות וללא שום כאב, טיפול פיזיותרפיסטי צריך להיות כיף לילד ולהוריו. מעורבות נלהבת של ההורים והמשך עבודה בבית- חיוניים להשגת תוצאות אופטימאליות לטווח ארוך.

מדריך להורה המודאג – מתי ילד זקוק לטיפול או בדיקה של פיזיותרפיסט?

ילדים פחות מ 12 חודשים

כמה פרמטרים שעשויים להצריך בדיקה אצל פיזיותרפיסט:

• כאשר הביצועים של התינוק בבדיקות ההתפתחות לא כל כך טובים.
• כאשר התינוק חווה קושי בהאכלה ובבליעה.
• כשהתינוק אינו מגיב היטב כאשר מדברים איתו, או כשרעשים חזקים מפריעים לו.
• כשהתינוק עלול להיות עצבני מאוד, חסר מנוחה או בעל דפוס שינה לא סדירה.
• כאשר קשה לתינוק לשלוט בתנועת ראש עיניים.
• כשמבחינים ברשלנות בתנועת גפיים.
• כשניתן להבחין בקשיחות ברגליים – ניתן  להבחין בדרך כלל במהלך החלפת החיתול.
• כשהתינוק משתמש ביד אחת יותר מהשנייה, או כשהוא תמיד מעדיף להסתכל הצידה.
• תינוק בן 5 חודשים שלא עושה ניסיון לשבת.
• התינוק ששוכב על הבטן, ואינו מנסה לדחוף את הזרועות כמו שאר הילדים בגיל זה.
• הרבה פעמים תינוקות פגים שנולדו בטרם עת או שחוו סיבוכים בלידה יפתחו בעיות בהתפתחות. ואז גם תתקבל המלצה מהרופא לאבחון וטיפול פיזיותרפיסטי.

ילדים בני 12 חודשים והלאה

• ילד שחגג יומולדת שנה ועדיין לא זוחל, לא מונע לעמוד או ללכת.
• כשלילד מופיע "עיכוב" כלשהו ביותר משני אזורים.
• כשילד מגושם הרבה יותר מילדים אחרים.
• כשילד הולך כבר שנתיים, אבל נוטה ליפול ולא יכול לרוץ מהר ככל האחרים.
• ילד בן ארבע שנים ולעיתים קרובות נופל כאשר מתרוצצים לידו, תנועות ידיו עשויות להופיע ללא תיאום.

חשוב לזכור כי אלו דוגמאות בלבד אם התינוק או הילד לא תואם לתיאורים הללו, זה לא אומר בהכרח שהוא לא יכול להזדקק לטיפול פיזיותרפיסטי. לעתים קרובות הערכה, ייעוץ או אבחון של פיזיותרפיסטית, יכול לעזור לכם להשתחרר מהחששות ולוודא שהכול בסדר.

אם נראה שיש בעיה, מה ניתן לעשות?

טיפול פיזיותרפיסטי יכול לעזור לילדים עם כל הבעיות שהוזכרו לעיל, והטיפול מכוון כל הזמן להביא את הילדים למימוש הפוטנציאל שלהם.  לעיתים, אפילו מיחושים קלים יכולים להפוך להרגל, שקשה בסופו של דבר לשנותו. זה אף פעם לא מוקדם מדי להתייעץ. בדרך כלל, ככל שהטיפול מתחיל מוקדם, כך ניתן לראות תוצאות טובות יותר!

פיזיותרפיה התפתחותית לילדים – מהי?

ילדים הם לא רק מבוגרים מיניאטוריים. במהלך ההתפתחות מתינוקות לבני נוער, ילדים כל הזמן גדלים ומתפתחים, פיזית ונפשית. כאשר, כל שלב בהתפתחות חיוני לשלב הבא. ככל שהשלבים המוקדמים איכותיים יותר כך זה יתבטא בהמשך. לעיתים, ישנם הפרעות בהתפתחות או ליקויים שמאלצים התערבות של פיזיותרפיסט התפתחותי.

בגדול, ניתן לחלק את ההפרעות לכמה קטגוריות מרכזיות:

• ריאות ומערכת כללית
• מוח ומע' העצבים
• פיתוח הפרעות בהתפתחות
• ליקויים או פגיעות בעצמות, המפרקים והשרירים

תחום הפיזיותרפיה ההתפתחותית שונה מפיזיותרפיה למבוגרים, מהסיבה שליקויים  או פגיעות טראומטיות על ילד מנוהלים באופן שונה מפציעות דומות שניתן לראות אצל מבוגרים. לעיתים קרובות, תקופות ההחלמה והכוחות המכאניים אצל ילד  ישתנו בכל שלב בהתפתחותו.

כמו כן, ישנן בעיות התפתחותיות כגון שיתוק מוחין, ניוון שרירים, עקמת סיסטיק פיברוזיס ושם יש הכרח לטיפול פיזיותרפי סטי אינטנסיבי, לעיתים גם בשלבים שונים של חיי הילד.

הבדל המשמעותי בין טיפול פיזיותרפי התפתחותי לטיפול פיזיותרפיה אצל בוגרים זה שאצל תינוקות וילדים הטיפול נעשה תוך כדי ההתפתחות ומלמדים את התינוק/ילד להתמודד עם הפעילות הנלמדת בזמן שאצל בוגרים הידע היה קיים כלומר המוח מכיר את הפעילות וצריך ללמד מחדש או דרכים עוקפות אבל בכל מקרה הידע המוקדם היה .

לדוגמא: הליכה – תינוק עם עיכוב בהליכה: בפיזיותרפיה מלמדים את הגוף שלו את כל המרכיבים שדרושים להליכה שמאיזה שהיא סיבה הילד לא הצליח לרכוש בעצמו ואדם בוגר הלך ומסיבה כלשהיא לא מצליח ללכת בפיזיותרפיה מנסים להחזיר לו את היכולת.

מכאן ניתן להסיק שהטיפול של ילד תוך כדי התפתחות דורש מיומנות שונה וייחודית.

 חשוב  מאד להבהיר שפיזיותרפיסטית התפתחותית לומדת ארבע שנים באוניברסיטה לקבלת תואר בפיזיותרפיה שמאפשר להוציא רישיון עבודה של משרד הבריאות שרק איתו אפשר לעבוד כפיזיותרפיסט. בהמשך יש צורך בשנים רבות של ניסיון תוך השתתפות בקורסים שבהם לומדים את יסודות הטיפול בילדים ובהמשך קורסים מתקדמים וקורסי טיפול בתינוקות.כמובן שכל הזמן יש צורך להתעדכן מאחר וזה תחום מאד דינמי.

עמידת שש אצל תינוקות

עמידה והליכה על שש הן שלב שתינוקות מגיעים אליו באופן ראשוני בגיל שבעה חודשים, וצפויים להשתפר בו סביב גיל עשרה חודשים. מה נדרש מהתינוק על מנת לבצע עמידה והליכה על שש ומה משמעותן עבור תפקודו המוטורי?

עמידת שש (יש המכנים זאת עמידה על ארבע) היא שלב בהתפתחות הילד בדרך להליכה. זהו גם אחד השלבים בו הורים מוצאים את עצמם נלחצים כאשר התנועה של ילדם לא מספיק מדויקת, מתעכבת או לא משתפרת.עמידה על שש היא תנוחה מאוד לא פשוטה עבור ילדינו. באופן כללי, על רצף ההתפתחות, בגיל 7 חודשים התינוק מתחיל סיבוב על ציר, תחילת הליכה על שש וישיבה. רק בגיל 10 חודשים אנו עתידים, לפי טווח ההתפתחות המקובל, להשתפר בהליכה על שש. בכל מקרה, טווח הנורמה הוא יותר רחב וחשוב להדגיש (לכל האמהות שכבר מתחילות לחשב מתי הילד שלהם ביצע את כל השלבים הללו) שהגעה לאחד השלבים מוקדם או מאוחר יותר מהטווחים הללו אינה ערובה להצלחת הילד בעתיד.

מהי עמידה על שש?

הכוונה בעמידת שש היא עמידה עם כפות רגליים וברכיים. כאמור, זו תנוחה מאד לא פשוטה. זו, למעשה, פעם ראשונה שהתינוק שלנו מרים את האגן באוויר ללא כל נקודת אחיזה במשטח – דמיינו עד כמה זה קשה עבורו כשאין לו ביטחון בתנועותיו, עדיין אין יציבות, בקיצור – צריך לא מעט אומץ. כדי שניתן יהיה להפיק מהמנח הזה, עמידת שש, את כל מטרותיו המוטוריות נדרש הרבה דיוק. ועל כך גם עובדים בפיזיותרפיה התפתחותית.למה הכוונה? כפות הידיים צריכות להיות בדיוק מתחת לכתפיים, הברכיים צריכים להיות ממוקמות בקו ישר עם פרקי הירכיים. הבטן אסופה, הגו ישר, השכמות נמוכות לכוון האגן וחוליות הצוואר בהמשך לעמוד השדרה – כל הפרטים הללו מרכיבים את העמידה של הילד, שימו לב עד כמה זה מורכב. כדי לבצע את התנועה נדרשת מהילד עבודה קשה ורבה שמשכללים במידת הצורך בפיזיותרפיה התפתחותית.

מה נדרש מהילד על מנת לבצע עמידת שש:

האגן שלו צריך להיות מאוזן ולא שוקע – זה מצריך ממנו עבודה מאד מאומצת של שרירי הבטן והגב התחתונים.
הירכיים צריכים להיות ברוחב האגן והברכיים בקו מאונך להן – דבר שמגביר את המאמץ על עבודת הבטן ושרירים, סביב מפרקי הירך ושרירי הירך הקדמיים והאחוריים.
השוקיים צריכות להיות ממוקמות לכל אורכן, וגב כף הרגל מונח על המשטח.
הזרועות צריכות להיות בקו ישר מתחת לכתפיים, שורש כף היד ואצבעות ידיים פתוחות וישרות.
ואז מתבצעת התנועה – במהלך העמידה הזו – הידיים דוחפות בחוזקה את הרצפה ויש אימוץ של השרירים מתחת לבית השחי.שימו לב עד כמה התנועה היא מאמץ כל שרירי הגוף, עם מעט מאד נקודות תמיכה במשטח. כעת מצופה מהתינוק להתקדם קדימה, כמובן תוך שמירה על המיקום של כל איברי הגוף שציינו לעיל, וזה מהווה עליה רצינית בדרגת קושי.

הזמן יעשה את שלו

ביצוע טוב של הליכת שש לא קורה ביום אחד. התיאור של התנועות והפירוט למעלה של כל התהליך המורכב הזה של עמידת שש הוא דבר שיש להתאמן עליו. אף תינוק לא מתחיל מיד את העמידה בצורה המושלמת. הליכת שש ראשונית שמופיעה בגיל 7 חודשים היא פחות מדויקת והיא גם ראשונית, בדרך כלל המרחק בין הידיים גדל וגם המרחק בין הרגליים. בדרך כלל נראה שקע בגו – וזאת כי הוא מפעיל פחות את שרירי הבטן. מהרגע שהוא מתחיל תוך זמן קצר זה ילך וישתפר. במידה ולא יש מקום לטיפול פיזיותרפיה התפתחותית.

להמשך הכתבה, אתם מוזמנים להיכנס לכאן – הכתבה פורסמה בפורטל BEOK .