להשלים פערים – התפתחות פגים

פגים הם תינוקות שנולדו טרם זמנם. כלומר, תינוקות שנולדו לפני שהסתיימו 40 שבועות של הריון. בדרך כלל הכוונה לתינוקות שנולדו לפני שבוע 38. בדרך כלל, ככל שגיל ההיריון צעיר יותר אז גם משקל התינוקות קטן יותר.

בכל שבוע בהריון יש לעובר "המשימה", כלומר הוא עובר שלב בהתפתחות העוברית שלו. תינוק שנולד לפני הזמן, לא הספיק להשלים את כל השלבים.

איך בוחנים התפתחות של פג? איך עוקבים אחריה? ואיך כדאי לשפר את ההתפתחות?

"תיקון" של הגיל

בהתפתחות של פג אנחנו עושים "תיקון" של הגיל. כלומר, תינוק שנולד בשבוע 36 של ההיריון והוא בן שתים עשרה שבועות, מבחינת ההתפתחות אנחנו נתייחס אליו כבן שמונה שבועות. כלומר, מורידים לו את הזמן שהחסיר ברחם להשלמת ההיריון. בהתאם לזה, נתאם את הציפיות ההתפתחותיות שלנו מהתינוק, בכל התחומים ההתפתחותיים.

"התיקון" הזה נעשה כדי לאפשר לתינוק להשלים את הזמן החסר בהתפתחות לאחר לידתו.

הצפי להשלמת הפערים ההתפתחותיים של התינוק הוא עד גיל שנתיים בערך, לתינוק שנולד פג צעיר מאוד, נותנים לפעמים יותר.

נק' פתיחה בעייתית

תינוק שנולד בזמן נורמאלי, לאחר 40 שבועות, הוא "מעוגל". כלומר, כשהוא שוכב על הבטן והלחי שלו מונחת על המשטח – הגב מעוגל, האגן באוויר והרגליים כפופות מתחת לבטן. התנוחה ברחם עוזרת לו להגיע למצב זה, עד שנהיה לו כבר צפוף.

תנוחה זו יוצרת אורך בשרירים של עמוד השדרה והאגן. כשהשריר מוארך, הוא מתכווץ ביתר קלות ואז התינוק מתחיל את ההתפתחות המוטורית שלו ממצב אופטימלי.

פג שכידוע לא הספיק להשלים 40 שבועות של הריון, נולד לא "מעוגל" ולעיתים ממש פרוס על המשטח. מצב זה מקשה על התנועה שלו וההתחלה של ההתפתחות המוטורית קשה לו יותר. בנוסף "לתיקון" שאנו עושים בגיל התינוק, צריך לקחת בחשבון שהמצב ההתחלתי שונה – החל מהתנוחה הראשונית שלו. התפתחות היא כמו פירמידה, כל שלב בונה את השני, בתינוק פג נק' הפתיחה היא קשה יותר ולכן כל תחילת ההתפתחות נגזרת ממנה. ההמשך מעט שונה.

מה בכל זאת שונה?

מנקודת הסתכלות של התפתחות מוטורית, ניתן לראות סממנים שכיחים בקרב פגים:

• לעיתים, הם נעים בקווים ישרים, התזוזה היא לדברים שלפניהם. חסרה הגמישות הנדרשת לרכון קדימה כדי לקחת דברים מהצדדים תוך תנועת פיתול של עמוד השדרה.

• קושי בביצוע תנועה מבודדת של חלק מחוליות עמוד השדרה.

• הרבה פעמים ניתן להבחין בקושי להרכין את הראש כלפי למטה, כשהכתפיים והשכמות נשארים מיוצבים כלפי מטה. אלה דברים שמקשים על פעילויות מדויקות כמו גריבת גרביים, קשירת שרוכי נעליים, הסתכלות על חפץ שנמצא בקצה השולחן ועוד.

כל הקשיים הללו תמיד ניתנים לשיפור הדרגתי.

כידוע, ההתפתחות של ילדים שנולדו פגים היא קצת יותר איטית ולעיתים פחות "איכותית". אך בשל כל הנסיבות, חשוב מאד להקפיד על מעקב ואם יש צורך לפנות להדרכה מוטורית ולעיתים גם התערבות ועזרה .

בכל בתי החולים נותנים יחס מיוחד לפגים ועורכים מעקבים לאורך שנות חייהם הראשונות בכל התחומים. חשוב מאד להתמיד במעקבים כי לפעמים הקשיים מתגלים בשלב יותר מאוחר. וכידוע, כשמגלים קושי מסוים בדרך כלל ניתן לשפר ולאפשר התפתחות טובה יותר בעתיד.

הכתבה התפרסמה באתר אסימון.

הליכה על חבל דק – יציבות אצל ילדים

ללכת רק על הקווים זה לא משחק ילדים. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אך יציבות זה הבסיס לתנועה.

איך בכלל אנחנו מצליחים להושיט יד ולקחת משהו מהמדף? להתכופף? ללכת? לרקוד? כל התפקוד המוטורי שלנו מתקיים הודות ליכולת  לייצב את גופנו. כשהגוף מיוצב רק אז החלק בגוף שצריך לבצע את התנועה, יכול באמת לתפקד.

לדוגמא איך נצליח להוריד משהו מהמדף? אנחנו חייבים לעמוד בצורה יציבה עם הרגליים על הקרקע, אגן מיוצב, הגו (בטן וגב), חגורת הכתפיים והראש  צריכים להיות ממוקמים במקום הנכון ומוחזקים. במידה וכל אלה באמת קורים בצורה נכונה, רק אז נוכל להושיט את היד ולקחת את החפץ. לא כל כך פשוט כמו שחשבתם!

 תוך כדי תנועה

יציבות ושליטה מוטורית משרתות שתי מטרות עיקריות:

1. התמודדות עם שווי משקל – כלומר עבודה מתואמת של כל השרירים בעוצמה הרלוונטית לתנועה שאנחנו רוצים לבצע כדי לשמור על יציבות. זה אומר שמצד אחד, כשאנחנו רוצים לעמוד כל השרירים שמעורבים בשמירה על יציבות צריכים לעבוד בתזמון ועוצמה נכונה. אך מצד שני, הם צריכים לאפשר את העמידה היציבה מבלי לקבע את הגוף, כדי לאפשר תנועות אחרות כמו הושטת יד.

2. גישור בין התחושה לפעולה אקטיבית – אנחנו מסוגלים לבצע פעולות כמו הושטת יד מבלי להסתכל בגוף שלנו, זאת אודות למוח שלנו שמעביר מידע על מיקום האיברים. המסרים שמגיעים ממנו מאפשרים לגוף לדעת איזה שרירים צריכים לפעול כדי לשמור על יציבות.

בקיצור, אם לא הבנתם עד עכשיו שיציבות היא פעולה מורכבת ואקטיבית שדורשת יכולת תמרון בין יציבות מוחלטת לתנועה. מה שחשוב זו המידה והתיאום ביניהם.

הכתבה פורסמה בפורטל BWoman. להמשך קריאת הכתבה לחצו כאן.